משאני זוכרת את עצמי תמיד הייתה עצובה וככל שהתבגרתי אותה הרגשה גברה, לתקופה מסוימת הייתי מרגישה את אותה הרגשה של ריקנות ומועקה שממלאת אותי ואחכ פוסק. בשנה האחרונה זה באופן תמידי.. ממושך. אני מרגישה שאין לי כוחות לשום דבר שאני מרוקנת מאנרגיה שאני רוצה רק לישון. לפעמים אני כל כך רוצה למות, אבל אחכ אני פוחדת ולא מעזה לנסות אפילו. ובשבועות האחרונים אפילו אין לי תיאבון ולא בא לי לאכול שום דבר, גם ניראה לי שיש לי סוג של הפרעת אכילה שזה עיניין אחר בחיים שלי. עיניין משמעותי אבל לא הסיבה לדיכאון שלי, זה חלק מסוים אבל לא עיקרו. אין לי סיבה כל כ
בלוגים שמעניינים אותי
life is hard
פתחתי את הבלוג הזה בשביל לפרוק ולשחרר את הרגשות העמוקים ביותר שלי.. אז בבקשה לא לשפוט.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו