היי,
האמת שאני לא יודע איפה להתחיל ... אני מיואש מעצמי ומהחיים שלי אני יושב בבית כבר שנה ללא עבודה וללא מעש...
ניגמר לי הבטחון בעצמי אני מרחם על עצמי המון מעביר את הימים על הספה והחיים עוברים ליידי אני כבר לא זוכר מתי היתפוצצתי מצחוק בפעם האחרונה וזה חסר לי ....ביקרתי אצל פסיכולוג ופסיכאטר הפסיכולוג לא בא לי טוב...והפסיכיאטר רשם לי ציפראלקס לקחתי אותם במשך שלושה חודשים וחוץ מלישון מלא ולהיות אפטי לא היה שינוי עד שקמתי בוקר אחד וזרקתי אותם לפח....מאז עברו עוד כמה חודשים והינה אני בבית כבר שנה...הלכתי למלא ראיונות עבודה הפעלתי כל
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני בדיוק מרגישה אותו דבר ולא יודעת מה לעשות,קשה לי אפילו להתנסח בצורה כל כך ברורה כמו שכתבת פה.הייתי בבית חולים לבריאות הנפש ושם נתנו לי כדורי שינה וצירפמיל, עייפה נפשית מלנסות לסדר לי את המוח והמחשבות המשגעות האלה...
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחורונן,
אין לי ילדים עדיין ורק בכלל המצב הכלכלי זה ניראה לא אחראי להביא ילד לעולם במצב הזה....
ואני חי מחסכונות שלי ממינוס בבנק ואשתי עובדת...
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחורונן ,
מה ניסגר איתך??
אתה מביטוח לאומי או משהו??
מה פשר השאלות האלה??
ושלילי לגבי כולן.....
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי רונן,
ממש לא מחפש אותך...סתם מנסה להבין מה הכיוון.....ואנחנו לא באותו ראש כניראה....
אני ממש לא מעוניין לקבל קצבה ובטוח שלא לעבוד ב- 2000 ש"ח לחודש .....(בעבודה האחרונה שלי שהייתה כעצמאי הרווחתי רחוק מזה וגם לפני בעבודות כאלה ואחרות)
אין לי שום צורך או שאיפה לחטט בעצמי בעצמי ולחפור למה? כמה ? ואיך? אני לא צריך את הזמן הזה....
הדבר היחיד שגרם לרדת כזה נמוך זה השאיפה שלי להצליח שמשולב עם הרצון העז להיות גבר לאשתי ובעייני גבר צריך להיות עמוד התווך בבית שלו מבחינה כלכלית בראש ובראשונה ובנוסף לתמוך באשתו בחיי היום יום...
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותודה רונן על התגובה ....ההודעה שכתבתי הייתה מבחינתי להקיא את כל השיט שלי החוצה בצורה הכי בוטה שיש ....
לראות מה יוצא ממני.ומה אני עושה עם זה ואני חושב שמה שכתבתי גרם לי להבין כמה דברים על עצמי ... חלקם טובים חלקם פחות אני כרגע מנסה ללכת איתם למקום טוב יותר מה שאני מנסה להגיד שההודעה הייתה יותר בשבילי כניראה מאשר לקוראים אחרים...אני שמח לשמוע שהצלחת לצאת ממצב דומה... זה רק מוכיח שהכל אפשרי ואסור לוותר
מאחל לך המון בריאות,
אני
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני 33 מדבריך ניכר שאתה מאד מודע לעצמך ויש לך עולם פנימי מורכב שמעסיק אותך ותוך כך גוזל ממך את כל האנרגיות, כך שלא נותר הרבה לפעילות ממשית ופרקטית. אם אני קולע למצבך, הרי שישנם אצלך הרבה לבטים. כשאדם מתלבט זה מעולה אם זה לא נמשך זמן רב. לאורך זמן זה מאד מעיק וגוזל את האנרגיות עד כדי כך שבסופו של יום לא עשית כלום ואתה מותש נפשית ופיזית רק מהמחשבות על הקונפליקט. ולכן חשוב לקחת נושא נושא שבו אתה מצוי בקונפליקט פנימי ו... לקבל החלטה. פחות חשוב מהי ההחלטה. יותר חשוב שתהייה החלטה בלב שלם שתסיר את הפקפוקים לגמרי או לטווח זמן מוגדר . למשל ב
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושלום אני33,דבריך נגעו לליבי.רק אתה יכול לעזור לעצמך. ראשית תאמין בעצמך וביכולות שלך. האמונה עושה פלאים. אל תתייאש, תמשיך לחפש עבודה או תעסוקה התנדבותית כלשהי בתחום שאתה אוהב.תהיה אופטימי כי פסימיות מביאה למקומות לא טובים...יש תקופות בחיים שהמצב לא קל. כמעט כל אדם מגיע למקומות כאלה.אתה חייב להיות חזק,אופטימי ומאמין בעצמך וביכולות שלך. מקווה מאוד שתמצא פתרון למצבך. בהצלחה.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואקצר ואומר אני רווק ללא בן 46 אני כל החיים ובמיוחד עכשיו מדוכא.אני חרד לגורלי.אני חרד לחיי.נמאס לי מהכל.אני ואמנם עובד אבל שונא את מה שאני עושה.מרגיש ריקנות אינסופית בחיי.אני כמוך לא מאמין עוד בעצמי.ההבדל הוא שאתה צעיר יותר ונשוי.קח עצמך בידיים.אני התייאשתי.אני גר לבד עם עצמי.נוסע לעבודה חוזר.החיים שחורים.הכל שחור.לא רואה כל תקווה. אין לי עוד כוחות.דע רק שיש עוד הרבה אנשים כמוך.אתה לא היחיד לא בארץ ולא בעולם.חזק עצמך.תלמד מה שטוב לך.מה שיגרום לך לחייך.אני כבר דיי התייאשתי וזורם עם החיים.שיהיה בהצלחה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו