היי, פעם רשונה שאני רושמת כל אשר על ליבי בכזה פרום אבל האחדות של כולן אחת כלפי השנייה פשוט עשתה לי חשק לספר גם כן על עצמי ולשמוע מה יש לכן לומר, להציע ואפילו לעזור. אני בת 20 ממרכז הארץ מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי בעיות של דימוי עצמי שמביאות אותי להתבודדות מכל מסגרת חברתית שאני צריכה להיות נוכחת בה, אם זה עם משפחה הקרובה ואף עם החברים . הבעיות של הדימוי העצמי נובעות מהסיבה שאני לא מוסגלת להתסכל על עצמי במראה ולאהוב את מה שאני רואה, קשה להגיד את זה אבל יש הרבה רגעים ביום שהבכי שלי לא פוסק ואף נעתקת לי הנשימה וכולי פשוט מבועתת מהמחשבה