אני אחרי כ-50 שנות עישון אני סוגר מחר את השבוע ה-26 ללא עישון.
הענין הוא שהרצון לעשן עדיין קיים הדבר שמונע ממני את החזרה הוא הפחד מההרגשה אחרי .
אחרי אני מרגיש כמו אדם שיכור ברמות על ללא ששתיתי ולו לגימה אחת.
צבי קראוס
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
אתה כבר בדרך הטובה והנכונה ! כבר עכשיו אתה מרגיש את ההבדל בין "לעשן" ובין "שלא לעשן". 26 שבועות הן פרק זמן ממש טוב וזה רק מוכיח לך שאתה יכול להיגמל סופית. הרצון לעשן לא יהיה קיים בכלל – רק אם לא תחשוב על העישון.
אל תשאר אדיש:-
תתרחק מכל מה שעלול לגרות אותך !
אל תשב עם אנשים שהם מעשנים ותגיד לעצמך "זה לא מפריע לי שהם מעשנים"! זה כן מפריע !
אל תחשוב על הסיגריה בכלל ותגיד לעצמך , שאתה לא חוזר ולא מתגעגע לסיגריה !
אל תתבייש לפנות לכל מי שנותן לך חיזוקים, כל אחד מאיתנו זקוק לעיתים לחיזוק !
תפרגן לעצמך ותגיד-
איזה כייף לי שאני לא מס
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושלום צבי
קיבלת כמה עצות מועילות ואני בטוחה שתקבל עוד מהקרובים אליך ומאנשים שכבר הפסיקו לעשן וכדאי ללמוד מהניסיון שלהם. עם זאת עישנת הרבה מאוד שנים ואני שומעת את הקושי שלך. אתה מתרגל בהדרגה למצב חדש שבו אתה מתפקד כל יום בלי הפסקות סיגריות ובלי ההרגלים הישנים. זה מצב שצריך ללמוד בו מה לעשות במקום העישון. זה לוקח זמן, ולבסוף הקושי הולך ומתמעט. כדאי לנסות "לפרק" את הקושי לרגעים קצרים במשך היום שבהם עולה החשק לעשן. מתי זה קורה? אילו מחשבות עולות לך ברגעים אלה? מה אתה עושה כדי להתגבר עליהן? מה עוד יכול לעזור?
הייתי מציעה לך גם לרשום ו
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו