ד'

שלום לכולם.

אני בן 33 (בקרוב 34) ואני כבר יותר מדיי זמן במשך אפילו שנים חש תקיעות בחיים שלי, בהיבט של מערכות יחסים ושל מקומות עבודה.. אני לא יודע איך לצאת מהלופ הזה.. אני משתדל להישאר חזק עם חוסן ולא להתייאש, אבל האמת שכל מה שבא לי זה להתחפר במיטה ולא לצאת ממנה.. אני מתוסכל ומיואש מהחיים. 

אני מנסה למצוא מערכת יחסים יציבה ולאחרונה הייתי עם מישהי חודש ובהתחלה הדברים היו נראים מאוד מלהיבים וחיוביים! אבל אחרי שבועיים שלושה החלה ירידה מהצד שלה. עכשיו יצאתי עם נשים בחיי אבל הרגשתי שכרגע זאת מישהי שזה עובד טוב בינינו.. אבל לאחרונה היא החלה לה

שלום,

אני פונה כי אני סובל מההפרעת קשב (אני מאובחן עם adhd).

בן 32, ואני מרגיש שכל החיים אני סובל ומתנהל במתכונת של כיבוי שריפות. קשה לי ממש עם מערכות יחסים, קשה לי מאוד במסגרת העבודה. לאחרונה הייתה לי נטייה לאחר הרבה לעבודה כי לא הצלחתי להתעורר. היום למשל, התעוררתי רק ב10 וחיפשו אותי ואני כל כך התביישתי בעצמי שאני לא הצלחתי להתעורר. זה קורה לי הרבה וכבר כועסים עליי ואמרו לי הרבה פעמים להתאפס.. אני לא מצליח. זאת הרגשה נוראית ויש לי תחושה שירצו לפטר אותי. 

בכללי אני מרגיש חוסר יציבות מטורף בחיים שלי בכל ההביטים. 

אני הולך לפסיכולוג אבל זה

היי,

אני כותב תוך כדי שאני באמצע העבודה (אני עובד בתחום השקעות) 

אני כבר הרבה מאוד זמן שרוי בדיכאון שמסרב לעבור.. אני הייתי אצל פסיכיאטר בתחילת אוקטובר (לפני המלחמה) והתחלתי ליטול סרטלין, עכשיו לוקח משהו דומה מאותו סוג (לוסטרל אני חושב) אלה גם כדורים נוגדי דיכאון. אני פשוט לא מצליח להתגבר על זה...

בהתחלה הרגשתי תחושה של יציבות ובשבועיים -שלושה האחרונים שוב פעם ירידה דרסטית במצבי הרוח, אני עצבני הרבה יותר על כלום, תחושת ערך העצמי שלי ירדה.. אני לא מרוכז ביכלל! בשום דבר, לא בעבודה, לא בלימודים, לא עם אנשים, לא בשום דבר.. אני פשוט בוהה והמח

שלום לכולם ושנה טובה,

אני פונה לקהילה כדי לברר כיצד מתנהל כל התהליך של אבחנה פסיכיאטרית, איך ניגשים? מה האבחון כולל? 

אני שואל כי אני מרגיש שאני כבר שנים רבות מרגיש תחושות של דיכאון, ייאוש, עצב וריקנות שסוחפים אותי כל הזמן, אני חושש שזה קשור לדיסתימיה. אני אמנם כן מצליח לתפקד ביומיום, אך שוב חוזר אל אותם דפוסי ייאוש וריקנות, מתעורר בבוקר ללא כל חשק לחיות. אני רחוק מלבצע פגיעה בעצמי, אך מודה שלפעמים יש לי מחשבות של "הלוואי שהכול יסתיים כבר". כי הראש כבר מוצף ואין לי יכולת להכיל יותר את ההתנהלות היומיומית הריקנית הזאת.

לכן החלטתי שנמאס לי

שלום לכולם,

פעם ראשונה שאני משתף כאן. לאחרונה אני חווה הרבה מאוד תחושות מועקה וכבדות שפוגעות לי מאוד באיכות החיים. אני יכול להגיד בוודאות שאני חווה את רוב התסמינים שאדם ששרוי בדיכאון חווה: חוסר אנרגיה, חוסר הנאה וסיפוק מהדברים הכי פשוטים, דימוי עצמי נמוך וכדומה. 

יש כמה דברים בחיים שלי כרגע שמקשים עליי לתפקד ורציתי לשתף, אבל אני גם מאמין שהקושי האמיתי שלי הוא מעבר לרצף האירועים שקורים לי רגע, הדיכאון מרגיש לי יותר מתמשך. ולאחרונה היו לי כמה התקפי חרדה שהרגשתי שאני פשוט משתגע, אין לי מילה אחרת. פשוט חווה קריסת מערכות ונהיה לי קשה לחשוב ב