גלובוס

שאלה לפורום המשתמשים הנכבד: בעת התלקחות ואולי אף לתקופה מסויימת לאחריה ניתן לצפות כי חולים כרוניים (ו-IBD בפרט) יהיו מוכנים לתעד באמצעים ממומחשבים (אפליקציה אישית למשל) פרמטרים שונים אודות עצמם בהנחה שתיעוד כזה יוכל לסייע להם בעתיד בהתמודדות עם התקפים נוספים (פרמטרים לפי מאפייני המחלה, תזונה, תופעות שונות הקשורות ישירות להתקף או כלליות) השאלה: מה לדעתכם יהווה מוטיבציה מספקת עבור חולים המצויים ברמיסיה (אפילו במשך שנים) להמשיך ולתעד את אותם פרמטרים, בידיעה ששוב - אולי יום אחד תיעוד זה יוכל לסייע להם או לאחרים?

האם יש סכנה לנערה (15, קרוהן) שלא חלתה במחלת הנשיקה, לקבל טיפול באימורן? (הסברה היא שיש במקרה כזה הגברה בסיכון להתפרצות סרטן כלשהו, אולי לימפומה)