מה שקורה
היום סיימתי את העבודה שלי במקום בו עבדתי חודשיים, עזבתי יפה, הרגשתי שאנשים אהבו אותי.
עכשיו אני מתפנה באופן מלא לעבודה החדשה שלי. תהיה לי חפיפה כך שאוכל לנוח בצהריים. חצי חופש בשבילי. מקווה שהחפיפה תהיה טובה ושאהיה כמה שיותר מוכנה לתפקיד בסופה.
אני מקווה שהתחושות של השבוע הזה שעבריחלפו. הייתי מואוד לחוצה ומוטרדת. הראש שלי היה מלא בדברים, גם סתמיים, כל מיני דברים שיש לעשות בלי סדרי עדיפויות, הכל ביחד. הכל ביחד חזר וטנטן במוח וזה מאוד מלחיץ ומעייף ומשפיע עליי פיזית.
שמחה שהתמודדתי עם כל מה שהיה לעשות בשבוע הלחוץ הזה, לא הרמתי ידיים ולא שברתי את הכלים.(אולי הכדורים גם עוזרים יותר)
את ההתנתקות שלי וההרגעות שלי אני עושה לבד בדירה שליעם מוסיקה, מול המחשב, בגינה עם החיות שלי. שמחה שאני יודעת כבר להפעיל מנגנוני הרגעה ולא ליפול לאוכל.
מבחינה טכנית מצבי הגופני לא משהו. אני בהחלטה בראש של לא להקיאונוצר מצב שאני לא מכניה מספיק אנרגיה לגוף. אני גם מעשנת הרבה בגלל הלחץ ואני לא מרגישה טוב. וגם ההתרגשות מעמיסה על הגוף. אני דוחה את הארוחות כשאני רעבה, אני מרעיבה את עצמי. אני לא יודעת איך אסדר לעצמי את האוכל בעבודה החדשה. אני מגיעה למצב של דפיקות לבמואצות וחולשה. קשה לי לאכול. אני אוכלת ארוחות קטנות כדי שלא יהיה לי כבד וזה לא מספיק, אני יודעת שאני צריכה כוח.
תמיד הניסיון לא להקיא גורם לי להתחבר לצד האנורקטי שבי ואני יורדת במשקל. זה מצב מאוד בעייתי.
קשה לי עם טיפול דיאטני לפי נסיון העבר. אני אוכלת לפי התחושות שלי בגוף, לפי הרעב. אני גם שונאת להתעסק עם אוכל , לגמור ארוחה קטנה ולסיים עם זה.
בשבוע הקרוב אני אקיא פחות. אני בעיקר עושה זאת בגלל שאני לא רוצה שהפנים שלי יהיו נפוחות ואני רוצה להראות טוב ולא להסתתר.
באהבה
joy
