כאב עצבי, מי המציא את זה בכלל?

סה"כ כשאני חושבת על זה, הפגיעה שלי בעמוד השדרה וחיי מאז היו די נטולי כאב. במהלך השנים שמעתי על הרבה קוואדרופלגים (ויסלחו לי אנשי המקצוע שאני מחרבת את הז'רגון המקצועי, בשבילכם – טטרפלגים) שחוו כאבים עצביים קטלניים ברמה היומיומית, לקחו קוקטלים ודפקו את הראש בקיר. אני חייבת להודות שהזדעזעתי מהסיפורים אבל לא הצלחתי להזדהות. מה לעשות, כשאתה לא חי את זה אתה פשוט לא יכול להבין.

ואז זה הגיע. מה שחשבתי שנמנע ממני, מה שהייתי בטוחה שהצלחתי להתחמק ממנו – נחת עליי ביום בהיר אחד לפני כחמש שנים. היה לי העונג להכיר: כאב עצבי – נטע, נטע – כאב עצבי. נעים מאוד. למזלי הרב כמה כדורים של אלטרול והתמודדות עם תופעות לוואי נוראיות עשו את העבודה והכאב נעלם!

חמש שנים "נקיות" חלפו והנה היום, במבט לאחור, מסתבר שזה היה הפריוויו של הסרט שעומד לצאת לאקרנים שלי. הכאב חזר, ביג טיים. משום מה, בחודשים הראשונים החלטתי להיות גיבורה ולא לקחת שום כדור. חשבתי שאולי זו אפיזודה חולפת וזה יעבור לבד אבל מהר מאוד התבדיתי. אחרי ביקור אצל ד"ר זייליג, שרשם לי "ליריקה", התחלתי לקחת את התרופה. זה היה לפני ארבעה ימים. הכאב עדיין חי ובועט, בעיקר בלילה, אבל אני יודעת שלתרופות האלה לוקח זמן להשפיע ומקווה שזה מה שיקרה.

כן, בקרוב אעלה את המינון ואהפוך לסוג של ג'אנקי, אבל מה לא עושים בשביל לחיות ללא שריפות וחישמולים?