עברתי גבול?
זה משהו יותר אישי, אולי קשור לבעייה הםסיכיאטרית שלי… לא העזתי לשתף אבל בגלל שלא מכירים, יותר קל ואבקש התייחסות.
אתמול שכבתי עם הבוס שלי. הוא נשוי. אני יודעת שאני נוטה לעשות את זה ואמרתי לי שכאן לא. וזה קרה כל כך מהר מתחילת העבודה שלי.
היום אחרי העיניינים חזרו להיות כרגיל.
היה לי טוב אתמול. אני לא מרגישה (כל-כך) מנוצלת. קצת כן ואם אכנס למחשבות על זה ואאמין בזה זה יהיה נורא. זה יכול לקלקל הכל. עכשיו הוא נסע הבייתה למשפחה ואני נשארת לבד.
ואני לא רוצה שיציקו לי.
אני אוהבת סודות,אני מבינה עם הזמן. חיים כפולים, לחיות קצת באנדרגראונד.
אני מודה שכשקראתי לראשונה את מה שכתבת,היה לי קשה לענות לך.כי בתור אישה נשואה שמקדשת את מוסד הנישואים,את הסיוט של כל אישה נשואה.
אבל היום במרחק כמה ימים ולאחר עוד מחשבה בנושא אני מאוד כואבת את המקום שאת נמצאת בו.משתי סיבות: א. למה את מרגישה שלא מגיע לך מישהו שהוא רק שלך,ואת תמיד צריכה לחלוק אותו עם עוד מישהי?? הרי ברור לך שבסופו של יום את תשארי לבד,הוא הרי לא יעזוב את אשתו בשבילך,ואת תרגישי ככלי משחק,שלא התכוונת מלכתחילה לשחק בו.
ב.האם את מרגישה שאת לא טובה מספיק בעבודה בזכות העבודה שלך נטו,שאת צריכה להבטיח את הישארותך ב
- 0
- שתפו
דווחורואה את זה יותר כאקט בין חברים טובים. וגם עיניין אותי לחקור איך הוא יתנהג עם זה אח"כ.
אני יודעת שמשהו אצלי מנותק. אני בכלל לא רוצה קשר רציני. יכןל להיות שכבר לא מאמינה באהבה. או שלא בנוייה עכשיו להשקיע ולא רוצה להפגע.. להתאכזב. מתאים לי עכשיו להיות חופשייה ולעשות מה שבא לי.
משהו לא בסדר, אני יודעת
תודה
joy
- 0
- שתפו
דווחו