בתוך תהום
היי שלום בנות קוראים לי שרית ואני מרגישה שהחיים שלי הולכים לאיבוד איבדתי את בעלי כבר שנה פלוס יצאתי עם חבר שלי שעזב אותי בגלל האנורקסיה למשפחה שלי לא אכפת מה עובר עלי ומה קורה איתי אני מרגישה בודדה ועצובה כול יום מחדש לא יודעת עם אני רוצה לחיות או למות כי אבדה לי התקוה הייתי כבר ביותר מדי אישפוזים שהיו ללא הצלחה כי את רובם עזבתי על דעת עצמי עכשיו אני שוב ברשימת ההמתנה לאשפוז אבל אני לא יודעת במה האשפוז הזה יעזור לי הפעם כי ניראה שטיפת האור שלי כול רגע נעלמת לי כי אין לי אף אחד חבר שלי עזב אותי בשל המצב למשפחה שלי לא אכפת כבר מה עובר עלי ומה קורה איתי כול בוקר או צהריים או בשער שעות היום אני מרגישה שגם אם הייתי מתה מאנורקסיה לאף אחד לא היה אכפת מה קרה לי אני מרגישה לבד כאילו אין לי אף אחד תעזרו לי בבקשה אני לא יודעת מה לעשות כדי שהפעם הטיפול באישפוז יצליח ושאני יחזיר לי את האור לחיים כי ככה אני כבר מתה כי אני רוצה לחיות אבל אין לי שום חשק לתפקד ככה בכול יום אין לי כוח לחיות ככה בתודה שרית
ייתכן והמשפחה שלך, בדיוק כמוך, חשים חסרי אונים, מותשים, מובסים...
זה אכן מאד מפחיד שהסביבה שלך מתייאשת ממך ומרימה ידיים!!
את וודאי מרגישה עוד יותר בודדה מתמיד...
זה השלב שבו את צריכה לקחת אחריות!!
כתבת : לאף אחד לא היה אכפת....
צריך שלך יהיה אכפת!!
טוב שאת מגיעה לעוד אשפוז, לנוח, להירגע, וגם להתחזק ולקבל טיפול אינטנסיבי שיעזור לך להתחיל לעמוד על הרגליים, ולא להיות תלויה רק בתגובות המשפחה ...
בהצלחה!!
- 0
- שתפו
דווחוהאנורקסיה באמת נותנת לך את מה שאת צריכה? אני לא חושבת...
שימי לב מה היא עשתה לך...היא לא חברה אמיתית...היא רוצה להרוס אותך...לטמטמם לך את המח...
את צריכה לשאול את עצמך...
ה-א-ם כ-ל ז-ה ש-ו-ו-ה?????????????
ההחלטה בידייך...את צריכה לרצות שינוי...כי זה חרא לחיות ככה.....לא משיגים בזה אושר...
לגבי המשפחה....כמו שמיכל אמרה...כנראה שהם באמת מותשים וניסו לדעתם הכל....ברגע שתראי נכונות לקבל עזרה..לעשות שינוי...להחליט שזה האשפוז האחרון ש
- 0
- שתפו
דווחו