להתחסן או לא להתחסן? (הגרסה הטרשתית)

בעקבות החורף הקרב ועימו החיסונים לשפעת הרגילה ושפעת החזירים (H1N1) ישנה מגיפה תקשורתית והמון חילוקי דעות בנושא לקיחת החיסונים ע"י החולים בטרשת נפוצה. על כל אחד לפעול לפי שיקול דעתו ובעצת הרופא והנוירולוג המטפלים בו ומכירים היטב את מצבו הייחודי.
בכדי ללמוד על חילוקי הדעות בקרב האוכלוסיה הכללית ניתן לקרוא את הבלוג המומלץ של אנה רייזמן: שפעת החזירים – להתחסן או לא להתחסן?
ד"ר ג'ולי סטאצ'וויק, היא חוקרת מחלות החולה בעצמה בטרשת נפוצה. בבלוג האחרון שלה היא הציגה את עמדתה לגבי נטילת החיסונים, כאשר היא מתחשבת בטיפולים השונים לטרשת נפוצה שצריכים להילקח בחשבון כאשר מחליטים באם להתחסן. הנה הדברים אותם הציגה:
לפני הכול, הבהרה חשובה: הדעה המוצגת אינה יכולה להחליף את עצת הנוירולוג או הרופא המטפל בך, רק הם מכירים את מצבך הייחודי ויוכלו לתת עצה מקצועית המתאימה לך.
ג'ולי ציינה כי לדעתה אנשים המקבלים טיפול לטרשת נפוצה המדכא את המערכת החיסונית  (כמו: mitoxantrone, cyclophosphamide, azathioprine or methotrexate) צריכים להתחסן כנגד השפעות. בקרב אנשים אלה המערכת החיסונית אינה במיטבה (בעקבות הטיפול התרופתי) ועל כן הם רגישים יותר ויכולתם להתמודד עם הוירוסים נמוכה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה.
אלו המקבלים סולומדרול (סטירואידים) מצבם מורכב יותר ויש לשים לב להבדלים. אלו המקבלים סולומדרול באופן קבוע (אחת לחודש) צריכים לקבל את החיסון, מכיוון שהטיפול בסולומדרול מדכא את המערכת החיסונית והופך את האנשים לפגיעים יותר. עם זאת, רוב האנשים מכירים ומקבלים את הסולומדרול כטיפול בהתקף הטרשת. במקרה זה ג'ולי ממליצה לדחות את החיסון ל- 4 שבועות לאחר סיום הטיפול. הסיבה לכך היא שלרוב אנשים מקבלים כמות גדולה של סולומדרול, 1,000 מ"ג למשך 3-5 ימים בכדי לקצר את משך ההתקף וכמות זו כמעט ו"מכבה" את פעילות המערכת החיסונית. החיסון זקוק לתגובה של המערכת החיסונית בכדי שיעבוד, לכן כדאי לדחות את החיסון לכחודש לאחר הטיפול, עד שהמערכת החיסונית תחזור לתפקד כראוי. עם זאת, חשוב להדגיש כי בעת הטיפול בסולומדרול, המטופל מאוד פגיע לוירוסים ולכן כדאי להקפיד שסביבתו תהיה בריאה.

אלו המקבלים את התרופות הנפוצות לטרשת נפוצה, כלומר Copaxone, Rebif, Avonex, Betaseron, אינם נופלים תחת הקטגוריה של "דיכוי המערכת החיסונית". תרופות אלה אינן מדכאות את המערכת החיסונית ועל כן, אנשים הלוקחים אותן אינם יותר פגיעים להידבק בשפעות  בהשוואה לאחרים. עם זאת, מציינת הכותבת שבמידה וחולה בטרשת נפוצה יחלה גם באחת השפעות הסיכוי שלו לפתח סיבוכים (כמו דלקת ריאות) גבוה יותר בהשוואה לאדם בריא שיחלה באחת השפעות.

 
לגבי אלו המקבלים טייסברי, אין לכותבת המלצה מכיוון שאין מספיק ידע וביטחון עם תרופה זו.
זוהי דעתה של ג'ולי סטאצ'וויק, ועל אף שנימוקיה מאוד מקצועיים ומשכנעים, יש להתייחס אליהם כעל דעה ולהתחשב בעיקר בעצת הנוירולוג והרופא המטפל בכם.
אבל מה היא דעתכם? האם התחסנתם או לא? למי לדעתכם הכי כדאי להקשיב? האם הכרתם או שמעתם ממישהו שסבל מתופעות לוואי? אני מאמין שכמה שיותר דעות ועצות עוזרות להגיע לבחירה הנכונה, או שבעצם זה רק יכול לבלבל?
כתבו את תגובתכם…