אנטיביוטיקה הא חרב פיפיות

תצפיתו המדעית של אלכסנדר פלמינג ב – 1928 על כך שפטריה בשם פניציליום, מפרישה חומר הגורם לעיכוב צמיחת חיידקים בתרבית הביאה, כעשר שנים מאוחר יותר לפתוח החומר האנטיביוטי הראשון הפניצילין אשר הוכנס לשימוש בעת  מלחמת  העולם השניה ב .1942 

תחילה הספיקו אלף יחידות פניצילין כדי לרפא מורסה ומספר זריקות של כמה אלפי יחידות כדי לרפא דלקת ראות. אולם החיידקים, בתהליך מזורז של בחירה אבולוציונית, פיתחו מנגנוני תנגודת לפיניצילין. כיום רוב החיידקים יציבים לפניצילין וגם באלה שנותרו רגישים נדרשים עשרות מיליוני יחידות על מנת לגרום לעיכוב צמיחה ולהשמדת החיידקים.

כשלוש שנים לאחר הפניצילין פותח הסטרפטומיצין ואחריו הכלוראמפניכול הטטרציקלינים וכך לכל אורך המאה העשרים, קרוב למאה סוגי אנטיביוטיקה שונים. אולם, החיידקים שקצב התרבותם נמדד בשעות פיתחו מנגנונים אנזימטיים המנטרלים או מפרקים את האנטיביוטיקה. במרוץ בין פיתוח תכשירים חדשים ע"י האדם לבין פתוח תנגודת לתכשירים ע"י החיידקים האחרונים.

מראשית המאה ה – 21  בכל שנה מזהים זני חיידקים חדשים היציבים לרוב, אם לא לכל, סוגי האנטיביוטיקה הידועים. וכך הולך ונסגר המעגל. כ – 65 שנה לאחר שהאדם חגג את נצחונו הגדול על הזיהומים החיידקים, אנו הולכים ומתקרבים בחזרה לנקודת המוצא, זיהומים חיידקיים שאין כנגדם תרופה יעילה.

זנים מסויימים של חיידקים שונים, הפסאודומונס הקולי הפרוטאוס הסטפילוקוקוס ולאחרונה הקלבסיאלה , הפכו יציבים לכל סוגי האנטיביוטיקה.

קצב פיתוח תכשירי אנטיביוטיקה חדשים הואט מאד, למעשה בחמש השנים האחרונות לא נוסף אפילו תכשיר אחד משמעותי למאגר החומרים האנטיביוטיים. חיידקים יציבי אנטיביוטיקה נוספו גם נוספו.
הגורמים להתפתחות הרת האסון כולם בידי האדם: שימוש נרחב ולרוב לא נחוץ באנטיביוטיקה בחקלאות ,ברפואה וטרינרית וברפואה הראשונית חשף חיידקים רבים לריכוזים נמוכים של תרופות אנטיביוטיות ובכך סייע להתפתחות נוחה של זנים יציבים.

רופאי משפחה בכל העולם נוטים לרשום אנטיביוטיקה כאמצעי להרגעת מצפונם וכמענה לדרישת החולה. רק פחות מ – 20% ממחלות המעיים החדות נגרמות ע"י חיידקים ואילו אנטיביוטיקה נרשמים ל – 60% מהחולים. ברונכיטיס חדה אינה דורשת אנטיביוטיקה, שפעת היא מחלה ויראלית שכלל אינה מושפעת מאנטיביוטיקה, אך לרוב החולים נרשמת אנטיביוטיקה מיותרת והם הופכים בכך למעבדה ליצור זנים של חיידקים יציבים.

עד כה הנפגעים העקריים הם חולים קשים בבתי חולים אשר עקב מחלות לב או מחלות ריאה רגישים במיוחד לזיהומים. אולם, אם המגמה תימשך ,יפגעו יותר ויותר אנשים ביניהם גם כאלה ללא מחלות רקע. אמצעי הבידוד הננקטים בבתי החולים על מנת למנוע התפשטות זיהום מחולה לחולה אין בהם די, אנשים חדשים ידבקו חדשות לבקרים.

הדרך למנוע משבר ברמה לאומית עוברת במרפאה הראשונית אצל רופא המשפחה ובתודעת האוכלוסיה.

יש לצמצם בצורה דרסטית את השימוש באנטיביוטיקה. חולי שפעת וברונכיטיס, חולים בהרעלות מזון או שלשול מצוי יבריאו ללא אנטיביוטיקה. בחולים הזקוקים לאנטיביוטיקה יש לבחור תכשירים מתאימים רק לאחר שזוהה החיידק ונמצא התכשיר שהוא רגיש לו כמו כן יש לקצר זמן הטיפול ככל שניתן.
למשל, הוכח שטיפול בן שלושה ימים יביא להבראה מדלקת ריאות פשוטה באותה יעילות כמו טיפול בן שמונה ימים. בזיהום בדרכי השתן מספיק טיפול בן יומיים שלושה ולפעמים אפילו טיפול חד יומי. המסורת של מתן אנטיביוטיקה לשבוע שלם מיותרת ומזיקה.

האמונה שתמיד יש לסיים קורס טיפול היא אמונה טפלה – ברוב מחלות החום בהן נדרש טיפול אנטיביוטי אפשר להפסיק את הטיפול ברגע שמתחילה ירידת החום.

הולנד היא המדינה היחידה באירופה בה כמעט אין חיידקים יציבים לאנטיביוטיקה, וזאת כיון שהרופאים רושמים מעט מאד אנטיביוטיקה ורק לחולים שאין לגביהם ברירה אחרת. רוב תושבי הולנד מגיעים לבגרות מבלי שנטלו אי פעם תכשיר אנטיביוטי, וראה זה פלא תוחלת החיים בהולנד ומדדי הבריאות טובים מאד בהשוואה לכל ארץ אחרת.

בישראל ידרש שינוי דחוף ומשמעותי בהרגלי החיים ולא רק ברפואה על מנת למנוע אסון. קרוב לודאי שתדרש חקיקה מהירה ופעולה זריזה של משרדי החקלאות, התעשיה והמסחר והבריאות גם יחד.
יש להפסיק לחלוטין שימוש באנטיביוטיקה בחקלאות, לצמצם בצורה דרסטית את השימוש באנטיביוטיקה ברפואה וטרינרית, להגביל בהנחיות ברורות את השימוש באנטיביוטיקה ברפואה ראשונית ולהקפיד מאד על נהלי בידוד ומניעת זיהומים במוסדות רפואיים. במקביל, המדינה חייבת להשקיע בפתוח חלופות לאנטיביוטיקה.

קיים בארץ ובעולם מחקר ענף בנושאים אלה אולם, כמו בתחומים אחרים, עד שלא מתרחש אסון נוח להמשיך בדרך הסלולה מאשר לחפש מסלולים חדשים.

מאמר ממרכז רפואי מעיני הישועה