הנושאים החמים

שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

פניצילין

פניצילין

לפני כמה שנים קיבלתי אוגמנטין וכל הלילה הקאתי את נשמתי ושילשתי. השאלה האם זה אומר שאני אלרגי לפנצלין? הרופא טען שאני כנראה אלרגי למעטפת ולציפוי של האוגמנטין. אני שואל את זה כי הבנתי שמי שאלרגי לפנצלין אסור לו לקבל חיסון לקורונה. אשמח לתשובה עניינית בעניין.
open
בן 66 ללא מחלה רקע בריא ומתאמן כבר 20 שנה
במאי 2015 ממש לפני שנה ,הציע לי רופא קונבנציונלי שמתמחה בתזונה לשפר את ספיגת המתכות בגוף על ידי שימוש בתרופות פחות חזקות ועם מינון יותר נמוך ובהדרגה. עד אז השתמשתי ב  OMEPADEX 20 .לאחר שימוש של שבוע ב OMEPADEX 10  , בעצת הרופא, הרגשתי בליחה ובצרידות. כשהמשכתי לקחת את הכדור, המצב החמיר .  הרגשתי :כאבי ראש (יתר  לחץ בגולגולת) סתימה באף ללא נזלת צרידות חזקה  ו חום.
תחילה סבר רופא המשפחה שזה סינוסיטיס וקבלתי טיפול באנטיביוטיקה , אך זה לא הועיל.
בתחילת יולי נשלחתי לרופא א א ג לוודא אם חליתי ב GERD  . בבדיקה נמצאה בצקת בגרון שבעקבותיה נשלחתי ל גסטרולוג.  הוא המליץ לקחת  LANTOL 30  בבוקר ובערב. .15 בספטמבר ביצעתי בדיקת גסטרוסקופיה ונמצא שיש לי חיידק בקיבה  - הליקובבטר.
במרץ השנה פגשתי שוב את אותה רופאת הגסטרו. היא נתנה לי אנטיביוטיקה משני הסוגים (אני אלרגי לפנסילין משנים רבות יותר מ 50 שנה ) נוסף  ללקיחת ה LANTOL 30  בבוקר ובערב , בליעת כדורי פרוביוטיקה ואכילת יוגרט, הייתי אמור לקחת כל יום  כ 2000 מ"ג  ....... במשך 10 ימים . לקחתי  את האנטיביוטיקה שבעה ימים רצופים ללא תקלות .ביום השמיני הרגשתי בליחה קשה, בצרידות ובקושי בבליעה ובשתייה . בימים התשיעי והעשירי הרגשתי שאני מתמוטט. לא יכולתי לנהוג. זה היה בשבת 16.4, ביום שבו סיימתי את הטיפול באנטיביוטיקה .רופא המשפחה שלח אותי לבדיקת פטרת בגרון ובלשון.עבור הפטרת בגרון קבלתי תשובה שלילית ( פלורה טבעית ). טרם קבלתי תשובה עבור הפטרת  בלשון.
ב19.4 החמיר מצבי . התפתחה אצלי התקפת שיהוקים ששיבשה לי את אורח החיים  ואף לא אפשרה לי לישון. בעקבות זה, הגעתי למיון בבילנסון . שם קבלתי מאלקס   בשתיה ועירוי PERAMIN  , אך השיהוק לא פסק. צילום הרנטגן לסרעפת לא הראה דבר. נשלחתי ל א א ג ולבדיקת GERD   , אך היה הכל תקין. בשחרור ניתנו לי לי ל PERAMIN 3 ימים וניסטטין רדי מיקס ל5 ימים במינון של 1CC 3 פעמים ביום לטיפול בפטרת הלשון ( יש לי נקודות לבנות על הלשון) .ב 24.4 נגמר הטיפול אך ללא שיפר.... רופא המשפחה המליץ להשתמש ב ניסטטין עוד 10 ימים במינון של 5*3CC   , כלומר בקבוק לכל יומיים .
שאלותיי:
1. האם האנטיביוטיקה היא שגרמה למצב הנוכחי?: לא זכור לי שלקחתי אנטיביוטיקה ב10 השנים האחרונות .
2.האם הייתי צריך לקחת בצורה אחרת ?
3. האם לאנשים ללא בעיית פניצילין ,הטיפול בחיידק קל יותר?
4. האם הטיפול בתופעה כזו  שייך לתחום האלרגיה,ל א א ג או לתחום אחר?
5. האם ישנם  חידושים  או חיסונים או כדורים שימנעו מקרים כאלה ? ( גם אינם בסל )
6. האם ייתכן ללקות באותם סימפטומים בשני מצבים שונים בתוך שנה ?
7 . היום מגרגר 5 CC      ולאחר מכן לבלוע לפי הוראת הרופא –האם כך צריך לעשות?????
 
open

שלום רב,

עקב גילוי GASTRITIS ו-HP קיבלתי שק תרופות שאני מתלבטת איך לקחת כי ההפרש בין נוגדי חומצה לאנטיביוטיקה קצת לא מסתדר. להלן התפריט:
קלבטן 1X4
אומפרדקס 1X2
מטרוג'יל 1X4
דוקסילין 1X2
וזאת בנוסף לסימבקור ו-VENLA שאני לוקחת קבוע כל לילה. אנא עזרתך
open
בלוג
סוכרתית
הסיבות להרעלות מתרופות
ידוע, הקופות מחליפות תרופות, מחליפות ספק   – העיקר להוזיל את העלויות לקופה, בלי להתחשב בצרכני התרופות. http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1867099   דו"ח חדש של המרכז הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות שבמרכז הרפואי רמב"ם בוחן את הטעויות התרופתיות בישראל בבתים פרטיים ומחוץ למוסדות רפואיים המובילות להרעלות. הניתוח מתבסס על 1,381 מקרי הרעלות מתרופות, שדווחו למרכז הארצי מבתי חולים ומקופות חולים ברחבי הארץ…
open
שלומות לכולם,
בן חברים הגיש מועמדות לעבודה בחברת תרופות. הוא נתבקש להמציא אישור ל- G6PD ומכיון שהיה זכור לו אירוע בילדות של רגישות לפניצילין - נתבקש להביא אישור גם לזה.
הבחור בן 25 - האם קיים, וניתן לקבל אישור לבדיקת רגישות לפול מביה"ח, כמדומני שכל יילוד עובר זאת (נולד בשיבא), מאחר וההורים לא קבלו כל אישור בכתב על כך. במידה ולא - כיצד עוברים את 2 הבדיקות הנ"ל ( G6PD ופנצילין) כיום, האם נעשות בקופ"ח מכבי, ומה העלויות במסגרת אחרת?
תודה
open
open
בלוג
הבלוג של מוטי רביד
אנטיביוטיקה הא חרב פיפיות
תצפיתו המדעית של אלכסנדר פלמינג ב – 1928 על כך שפטריה בשם פניציליום, מפרישה חומר הגורם לעיכוב צמיחת חיידקים בתרבית הביאה, כעשר שנים מאוחר יותר לפתוח החומר האנטיביוטי הראשון הפניצילין אשר הוכנס לשימוש בעת  מלחמת  העולם השניה ב .1942  תחילה הספיקו אלף יחידות פניצילין כדי לרפא מורסה ומספר זריקות של כמה אלפי יחידות כדי לרפא דלקת ראות. אולם החיידקים, בתהליך…
open
      אני מעלה לקבוצה את סיפורו האישי של אלי נ. - מושתל כליה, ששלח אלי את סיפורו וביקש להוסיפו לקבוצה.

שלום,
 שמי אלי, נולדתי באפריל 1951 ברומניה, בשנת 1960 עליתי לישראל ואני גר בתל אביב. אני נשוי בשנית ויש לי 4 ילדים. 3 מאשתי הראשונה ואחד מהשנייה.

לפני כ- 37 שנים, לאחר שהשתחררתי מהצבא, התגלה אצלי במהלך בדיקות במרפאה תעסוקתית, לגמרי במקרה, חלבון בשתן. למזלי הרב רופאת המשפחה שלי, ד"ר שטייר מגבעתיים, שהייתה לה המודעות לנושא האבחון המוקדם, אני מדגיש - לפני 37 שנים! הפנתה אתי לבדיקות במרפאת יתר לחץ דם בבי"ח בילינסון. לאחר ביופסיה, הנפרולוגים איבחנו שיש לי גלומרולונפריטס, ככל הנראה על רקע זיהומים של חיידקי הסטרפטוקוקוס, כנראה בגלל דלקות גרון חוזרות ונישנות בילדותי ובעת היותי בשירות הצבאי. הם "נתנו לי" 5 - 6 שנים עד שאגיע לדיאליזה. במשך מספר שנים קיבלתי באופן קבוע פניצילין, דרך הפה, עד שהרופאים שוכנעו שמושבות החיידקים בכליות שלי הושמדו. קיבלתי הוראות לקיים דיאטה דלת חלבון ומלח, הרביתי לשתות - לפחות 3 ליטר מים ביום, הקפדתי לקיים את הוראות הדיאטנית (אני מודה שמידי פעם, פה ושם חטאתי קצת), הקפדתי להגיע לביקורות תקופתיות במרפאת יתר לחץ דם ושמרתי על לחץ דם מאוזן, לפי הוראת הנפרולוג, באמצעות תרופות.

למען האמת במשך תקופה לא ארוכה חשתי שחשך עליי עולמי. כבחור צעיר, לוחם בחיל הים, צולל, סקיפר, ספורטאי, מלא תכניות ושאיפות לעתיד, זו הייתה מכה קשה עבורי, כבשורת איוב. מאז ימי נערותי עסקתי בספורט ולאחר שאובחנתי כחולה המשכתי באימוני שחיה פעמיים בשבוע כשלוש שעות בקיץ ובחורף (בבריכה מקורה) שמרתי על מוראל גבוה והרבה תקוה – למרות שבשנתיים שלוש הראשונות, בכל פעם שעליתי לביקורת במרפאת יתר לחץ דם (הנמצאת בקומה השנייה) התעלמתי ממחלקת הדיאליזה שבקומה הראשונה – כנראה שהדחקתי את היותה קיימת שם. החלטתי להמשיך לחיות, במלוא מובן המילה. ולמרות הכול, לא הפסקתי לבלות, לטייל בארץ ובעולם, גידלתי משפחה, עבדתי במשרה מלאה, עשיתי קריירה ועסקתי בספורט. מלבד הרופאים ובני משפחתי הקרובים, חברי ומכריי לא ידעו על מחלתי. לשמחתי,

במקרה שלי, התחזית של הנפרולוג התבדתה ולמרות התדרדרות מתונה בתפקודי הכליות, "משכתי" עד לפני כשנתיים וחצי. מהלך המחלה שלי היה לא שגרתי. נפרולוג אמר לי פעם, בצחוק, שאילו מתמחה בנפרולוגיה היה נבחן על המקרה שלי הוא ודאי היה נכשל במבחן.

בשנים האחרונות, מצבי החמיר, המדדים עלו ותכפו התופעות של הגירודים, החולשה, חוסר התיאבון, התקפי הגאוט, האין אונות ובהמשך הבחילות והתכווצויות השרירים - המוכרות למרבית חולי הכליות. הביקורים היזומים במרפאה תכפו לפעם בחודש, ואח"כ לפעם בשבועיים ולפעמים אף לפעם בשבוע. הנחיות התזונאית הוחמרו ונאלצתי להסתפק בדוגמיות מזון ולשמור על דיאטה מאוד חמורה, דלת חלבון, מלח, אשלגן וזרחן. כלומר, לא אכלתי בשר, רק פרי אחד וירק אחד (ממבחר מאוד מצומצם) ליום, ללא פיצוחים וניגובי חומוס, בלי פלאפל, בלי לשתות מיצים ואלכוהול. הכי קשה היה לי לוותר על הפלאפל והבירה. מאחר לא רציתי לעשות דיאליזה ו"משכתי" ככל שיכולתי – בפיקוח הנפרולוג ורק כאשר הוא קבע שקיים חשש לחיי בגלל התקף פתאומי כתוצאה מעודף הרעלים בגוף וכשהוא קבע שאין מנוס מלהתחיל טיפולי דיאליזה, התארגנתי להשתלה בחו"ל. באותה עת תיפקודי הכליות שלי היו 10% הקריאטינין סביב 6.5 - 7 והאוריאה סביב 250.

ממש במהלך דיוני ועדת הכנסת, בטרם נחקק חוק ההשתלות, טסתי עם בני הבכור למנילה בפיליפינים וקיבלתי שם כליה – ואת חיי במתנה. מהלך הניתוח וההחלמה היו תקינים ואחרי כשבוע שבתי הביתה. לאחר חודשיים וחצי שבתי לעבודה (חלקית) ובהדרגה, באישור הרופא במרפאת ההשתלות ורופא תעסוקתי, חזרתי לעבודה שלי במשרה מלאה ובמלוא המרץ.

אני אסיר תודה לרופאים והרופאות אשר טיפלו בי בקהילה, לנפרולוגים ד"ר קלצ'י וד"ר שוחט ולאחיות שטיפלו בי בנאמנות במשך כשלושה וחצי עשורים ואני יודע שבזכות מסירותם, נחישותם ומקצוענותם שרדתי ו"קלקלתי" את הסטטיסטיקה. אין לי ספק שלמזל/גורל/אלוהים/ השגחה עליונה (לכל אחד הזכות לבחור את המילה המתאימה לו) לרצון, לאופטימיות, לחוסן הנפשי שלי ולתמיכה שקיבלתי מבני משפחתי הייתה השפעה על אורך התקופה וכמובן על ההחלמה מהניתוח, השיקום והחזרה לשגרת ואיכות החיים שלי כעת. כיום, מורי ורבי הינו ד"ר וינקלר במרפאת מושלי כליה בבילינסון.

אני מאוד משתדל לא להתעצבן בגלל הבעיות הרגילות והמעצבנות במהלך שעות העבודה, מקפיד לשמור על מצב רוח טוב, מקפיד לא לאכול מאכלים עתירי מלח, שומן ולא לשתות אלכוהול. נו טוב, כוסית מעת לעת - אבל לא "ערביי בירה", איני יוצא בשבתות לשפת הים מחשש לחשיפה לשמש, איני שוחה עדיין מחשש לזימים במי הבריכה והים, איני לוחץ ידיים (ומרבה להתנצל ולהסביר מדוע), חסל סדר הנישוקים והחיבוקים הן בקרב בני המשפחה והן בעבודה, אבל, שלם עם הויתורים הקטנים הללו ברצון ובאהבה, ביחס למשקלן הנכון והאמיתי ובהתחשב במצבי הכללי היום, חיים החדשים להם זכיתי ולאיכות חיים רגילים והנורמאליים לאומת תקופות הסבל הפיזי שהכרתי.

הנני אסיר תודה על שזכיתי לחיים החדשים ואיני שוכח את מצבם של מאות אחיי חולי הכליות ומטופלי הדיאליזה שלא זכו להשתלת כליה ולחיים חדשים. אני חושש ומקווה שדבריי לא יובנו לא נכון, יש למלא אחר הוראות הרופאים ולקיים את הוראות התזונאית – אני, כחולה תקופה כה ארוכה פה ושם "זייפתי" אבל אני לא מעודד, או, ממליץ לאיש לעשות זאת. לסיום, אני מבקש לאחל רפואה שלמה והחלמה מהירה לחולים, הרבה תעצומות נפש לבני משפחותיהם ויישר כוח לצוות הרפואי.
open