הסיבות להרעלות מתרופות

ידוע, הקופות מחליפות תרופות, מחליפות ספק   – העיקר להוזיל את העלויות לקופה, בלי להתחשב בצרכני התרופות.

http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1867099

דו"ח חדש של המרכז הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות שבמרכז הרפואי רמב"ם בוחן את הטעויות התרופתיות בישראל בבתים פרטיים ומחוץ למוסדות רפואיים המובילות להרעלות. הניתוח מתבסס על 1,381 מקרי הרעלות מתרופות, שדווחו למרכז הארצי מבתי חולים ומקופות חולים ברחבי הארץ בין החודשים אוגוסט עד דצמבר 2008.

ניתוח הממצאים מעלה כי עיקר הטעויות בנטילת תרופות המובילות להרעלה נעשות מתוך בלבול בין תכשיר אחד לאחר בגלל דמיון בין האריזות (31.4%), בגלל אי הבנת ההוראות המצורפות (28%), בעיות זיכרון לגבי מינון התרופה הנדרש (22.5%) ותקלות בהכנת התרופה ובמדידת המינון המומלץ (7.5%).

הטעות לרוב באה לידי ביטוי במינון שגוי (34.5%), תרופה שגויה (30.1%), מנה מיותרת מהתרופה (22.4%), טעות בתזמון נטילת התרופה (5.1%), באופן אחסונה (3.9%) או באופן נטילתה (2.1%). הטעויות מיוחסות בעיקר לתרופות המיוצרות בתמיסה לבליעה (43.3%), בטבליה/קפסולה (39.3%), בטיפות (7.7%) או בנר רקטאלי (6.4%).

רוב ההרעלות כתוצאה מנטילת תרופות בבית קשורות למשככי כאבים למיניהם (27.4%), שהורכבו בעיקר מתרופות המכילות את החומרים הפעילים פרצטמול (11.9%) ואיבופרופן (10.4%). בהמשך מדורגים בדו"ח בסדר יורד תרופות אנטיביוטיות (12.2%), מחציתן מסוג פניצילין (5.9%). בהמשך מופיעים ויטמינים (7.2%) ובייחוד ויטמין די (6.4%), וכן טיפות אף ואוזניים (7%), תכשירי צינון ושיעול (6.4%), תכשירים עוריים (4.7%) ותרופות לטיפול במחלות לב (4.1%).

רוב מקרי ההרעלות תועדו בקרב ילדים מתחת לגיל שש (58.9%), ומבוגרים מעל גיל 18 היוו כרבע מהמקרים (28.7%). מרבית ההרעלות המדווחות בישראל כתוצאה מנטילה שגויה של תרופות קלות וחולפות, אולם תועדו גם הרעלות חמורות. בין השאר, דווח על 39 מקרים של סימני הרעלה במערכת העצבים, שבאו לידי ביטוי בעיקר בישנוניות (18 מקרים), כאבי ראש (4), סחרחורות (4), אפתיה (3) ורעד (2); 30 מקרים של סיבוכים במערכת העיכול, לרבות הקאות (11), כאבי בטן (10) ובחילות (6); 17 מקרים של הפרעות בעיניים, לרבות גירויים (14) ודמעות (2); 14 מקרים של הפרעות לבביות; שישה מקרים של הפרעות בדרכי הנשימה; וכן תשעה מקרים של אי-שקט ושמונה מקרים של חולשה. ב-6.3% מהמקרים נזקק האדם לפינוי לחדר מיון בעקבות ההרעלה. במקרה אחד תועד ילד בן עשר שקיבל בטעות משכך כאבים חזק מסוג טרמדול (Tramadol), ופיתח דיכוי נשימה ואובדן הכרה זמני. לא תועדו בדו"ח מקרי תמותה כתוצאה משימוש שגוי בתרופות בבית.

מחברי הדו"ח – הד"ר אופיר לבון, הד"ר עדי בן-זאב והפרופסור ידידיה בנטור- ממליצים על צעדים לצמצום ההרעלות מנטילת תרופות, לרבות באמצעות שיפור אריזות התרופות, סימון תרופות והדרכה הולמת למטופל על ידי הרופא או הרוקח. "אריזה וסימון ראויים יבטיחו במידה רבה מתן נכון של תרופה", מבהירים החוקרים, "קיימים פערים ותקלות בתרופות רבות, כגון כיתוב לא ברור, בחירת צבעים לא מוצלחת (של חברת התרופות) והיעדר שימוש במרכיבים לשיפור זיהוי התרופה".

הצורך בסימון התרופות על גבי האריזה באמצעות כיתוב בולט וצבעים נוגדים אף מתחדד, קובעים החוקרים, מאחר שמתברר כי רבות מהטעויות בנטילת תרופות המתועדות בדו"ח בוצעו בשעות הלילה. בין השאר, ממליצים החוקרים להשתמש בעלונים המצורפים לתרופות בשפה פשוטה, להימנע מז'רגון מקצועי ולהשתמש באיורים, שהוכחו כתורמים להבנה מוגברת בקרב נוטלי התרופה.

דו"ח זה הוא הראשון המפרט את מאפייני ההרעלות כתוצאה מנטילה ביתית של תרופות בישראל. ממצאיו מתפרסמים החודש בביטאון הרוקחות PharmaLine. הממצאים נסמכים על דיווחים למרכז הארצי למידע בהרעלות, המרכז נתונים מכלל המוסדות הרפואיים בישראל, אולם הדיווח למרכז כיום אינו מחייב ומבוצע על בסיס התנדבותי בלבד.