החיים ברצף

פתאום יום בהיר
ותזרח השמש והעולם סביבך כמרקחה
מביט ,מעורפל, תוהה מהי ההמולה  ולמה אני,,
אינך יכול להניע והקור של החדר בבית החולים
לא נותן מנוח
אינך יודע מה קרה לך
אבל אתה יודע שקשה עליך התזוזה ,הדיבור ואינך יודע מדוע
לאחר ימים ,אתה מתחיל להסתגל (להתכחש) למצבך
המחשבות הטורדות והצרכים היום יומיים גוברים על הכל
והינך מביט על עצמך כסרט נע הינך מובל לבדיקוצ לטיפולים לאבחנות
ולשאלות כדי לבדוק "הקלו המים" האם זה ציון שהיה או משהו אחר
לאט לאט ממצב שלאינך יודע לשאול, הינך מודע למצבך
וכאחד הצמימים מתחיל לשאול ,, למה הרגל לא זזה
למה היד השמאלית אינה נשמעת לפקודותיי והריר שמשתך סביבי ,זה ממני?
ואוי ואבוי הצרכים ממאמנים לצאת כמדי יום ביומו
והנה,,היד מתחילה לגלות ניצנים של תנועה ,אבל מה רבה חרדתי שגם השרירים של אצבעות
הרגל השמאלית ,הלחיים שרירי הירך והברך נעים לא הרף עם המאמץ להזזת היד
ומה קורה שם בפנים בצד השמאלי? הכאב המפלח והלחץ המעיק
והירך אוי הירך עם מעט הליכה כקוצים משלחת הכאבים עד כף הרגל
אבל הימים חולפים שבוע עבר וחודש נע כברק והכל סביבך נע 
ואין אף אחד מחכה ואתה צריך להתמודד עם מבך החדש ,
מה רבו מעשיך היושב במרומים .ואנה אני בא ,בעצם איני יכול לבוא לבד
לעזרת הזול אצטרך, על כל צעד ושעל 
כושר ההסתגלות של האדם ךמצבו ,היא בלתי תיאמן כל אחד וצרותיו הוא
אבל ,החיוות!!!" היא הבסיס לקיומו
הצרכים היום יומיים המאלצים אותך לרדוף ולצרוך אותם העייפות שלאחר יום מפרך
והשינה שמשכיחה כל מכאוב