עברתי טלטלה עצומה,

 יקיריי,
שוב נפילה לתהומות שלא ידעתי שהם קימים, שוב בי"ח, 2 נט"ן היגיעו כדי לפנות אותי, מונשמת אך בהכרה ורואה הכל…
ומה שרואה זה מפחיד, זה משפיל!!!!
ושוב מנסים להסביר לי שהמוות ארב לי -לא בפינה, אלא עמדתי בפתחו,
הפרופ' הסביר לי שנלחמים עלי מלמעלה, כי בדרך הטבע כבר מזמן לא הייתי פה…
 הפרופ' המליץ לי על סיור מקיף בטיפול נמרץ לב… כדי לראות איך אצל אחרים הסיפור נגמר – באותם רמות של מלחים, חלקם בקבר וחלקם בבית לוינשטיין.
ופתאום נרעדתי, יכולתי להיות חלק מאותם מיטות דוממות. שהכל בסדר, חוץ מהמח שחדל לתפקד או לחילופין לא להיות חלק, לא להיות בכלל,
עברתי גהינום, בשבילי, ובשביל כולכן,
אני רוצה להבטיח, בעצם, מבטיחה לכם שזו הפעם האחרונה שזה קורה לי…
אני רוצה להיות כאן, ולעשות עבודה על עצמי, ואז -לצעוק לעולם, לעזור, להציל מבאר שחת.
אז אני צועקת בקול גדול דייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!
מספיק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
א"א באמת לחיות עם אשלגן 1.9 ולא אם מגנזיום 0.9,
לא עם המוגלובין 7.2 ולא עם התייבשות קשה.
לא עם חסר נוראי של ויטמינים ומינרליים חיוניים.
לא עם הפרעת קצב קשה…
אז המוות עדיין אורב לי… אבל, אני ארחיק אותי ממני.
אלחם בו…
כי אני רוצה לחיות ????!!!! כן אני רוצה לחיות!!!!!
ולחיות טוב יותר!!!!!!
אז בבקשה מכם, שמרו על עצמך – כי הקריסה באה ברגע!!!
ואני אומרת את זה מנסיון!!!!!!!!!!! מנסיון מר מלענה!!!!!
אל תנסו את גופכם יותר מדי!!!!  הוא רק שברירי יותר ממה שאתם חושבים!!!!!
אני נחושה להתחיל לשקם אותו, את עצמי!!!
מה אתכם????????????????
ואני רוצה לחסוך זאת מכם!!!