שוב…עדכון

היו לי כמה ימים טובים.מצב רוחי מעודד,ואני מצליחה גם לחייך בין לבין,מבלי שזה יכאב…
הייתי היום בבדיקות באשפוז יום.התעלפתי לאחר לקיחת הדם(הבדיקות דרשו צום וכאילו מעולם לא הייתי רגילה לצום,התמוטטתי).עירוי נוזלים,מנוחה,השגחה,ושחרור הביתה.
רק שעכשיו,בדיוק באמצע שיעור שחיה עם הילדים,התקשרו אליי מהמוקד שתפקודי הכליות לא תקינים,שוב.
הרמה של הGFR כבר עומדת על 40 (למי שזה אומר משהו) והקראטנין עלה אל על..בגלל ההתייבשות לא הצליחו לבדוק את דגימת הדם לאשלגן(רשמו משהו מתחת ל-2.7),ואיך שזה נראה אני מפחדת לראות את תוצאות איסוף השתן שביצעתי אתמול.
אז עכשיו באמצע שום מקום,אני אמורה לטוס למוקד.
למה זה קורה??
מה ביקשתי,מעט שקט??
ועוד היום תכננתי לכתוב לכם פוסט חדש אופטימי יותר,ולספר שהתחלתי טיפול.החלטתי לתת לזה צ'אנס,למרות שאני מאוד מפחדת…
ופתאום זה נראה כ"כ רחוק….

חזרת מהמוקד? מה שלומך?
התחלת את הקו האופטימי שלך. אל תתני לדבר לעצור אותך, זה רק מכשול קטן בדרך שתעברי אותו בקלילות
- 0
- שתפו
דווחואוף, ממש לא יאמן הסיפור שלך!!!
אני שמחה לשמוע על החזרה לטיפול. אז חזרת לפסיכולוגית הקודמת?
פחד לקראת טיפול/חזרה לטיפול הינו שכיח ומוכר, והאמיני לי זה עובר אחרי הפגישה הראשונה!!
תעדכני בהתפתחויות עם הבדיקות!
לילה טוב,
מיכל
- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחואנה-המוקד נסגר בשעה 22.אז הובלתי למיון הייתי צריכה לקבל נוזלים ואשלגן נוספים.רצו לאשפז אותי,אבל השתחררתי והיום אני צריכה ללכת ולבצע בדיקות דם חוזרות בתקווה שאחרי העירויים המדדים יתאזנו שוב.עוד לא קיבלתי את תוצאות איסוף השתן ושלחו לבי"ח איכילוב בדחיפות את הדגימות שהוצאו כדי למדוד את ריכוז הגזים בדם(הוצאת דם מהעורק גרמה לי לדימום שלקח זמן לעצור אותו).בנתיים הגיעו התוצאות של האוראה שיצאו 63 והנתרן 129(כלור,קלציום וסידן תקינים).
ואכן התחלתי את הקו האופטימי ואני מתכננת להמשיך לאחוז בו,עם כל הקושי.ולך-תודה רבה על העידוד והתמי
- 0
- שתפו
דווחו