בלוג פינת האור העייפות משתלטת ימים מעייפים.נורא. לא בטוחה שיש לי כוח למצוא מילים שיתארו את ההרגשה כרגע. רק יודעת שהחיים לא הוגנים. לא הוגן שנותנים לך רצון,בלי יכולת אמיתית לממש אותו כפי שאתה רוצה. ותמיד אין ברירה אלא להתפשר על משהו מופחת. ולא מתחשק לי יותר. אבל זה לא שיש מי ששואל אותי בכלל.
בלוג פינת האור שוב…עדכון היו לי כמה ימים טובים.מצב רוחי מעודד,ואני מצליחה גם לחייך בין לבין,מבלי שזה יכאב… הייתי היום בבדיקות באשפוז יום.התעלפתי לאחר לקיחת הדם(הבדיקות דרשו צום וכאילו מעולם לא הייתי רגילה לצום,התמוטטתי).עירוי נוזלים,מנוחה,השגחה,ושחרור הביתה. רק שעכשיו,בדיוק באמצע שיעור שחיה עם הילדים,התקשרו אליי מהמוקד שתפקודי הכליות לא תקינים,שוב. הרמה של הGFR כבר עומדת על 40 (למי שזה אומר משהו) והקראטנין עלה אל…
בלוג פינת האור מרגישה טוב! בבית. הבדיקות תקינות.אני מרגישה פיזית בסדר גמור. אפילו עליתי במשקל קילוגרם וחצי,ועברתי כבר את מחסום ה-40. ואני כבר לא יכולה לחכות לשעה 16 כשאעשה לילדים שלי הפתעה ואגיע לקחת אותם מהצהרונים. אני מרגישה איך העצב שליווה אותי כל התקופה האחרונה,ובייחוד אתמול, מתחיל לפנות את מקומו לתחושה של חופש ושחרור. הלוואי ואצליח להחזיק את ההרגשה הזאת תמיד! קרן אור.
בלוג פינת האור רגעים של אור כפי שיעדכנתי,עבר עליי יום קשה אתמול. ובתוך כל הטירוף הזה קיבלתי טלפון משני ילדיי ומשפט כמו: "אנחנו אוהבים אותך עד השמים ובחזרה" והבת שלי:אני שולחת לך עכשיו חיבוק ונשיקה עד ללב שלך,הגיע?? הבן שלי:שלחת לי נשיקה,ועכשיו אני מלקק את השפתיים והיא בתוך הלב שלי. כל הכאבים,הייאוש,אפיסת הכוחות.ברגע אחד נשתכחו. היש משהו מרגש יותר מזה??לא יכולתי לבקש יותר וזה הגיע ברגע ובזמן הנכון.…
בלוג פינת האור להתמודד עם אנורקסיה טסה בת ה-11, נאבקת באנורקסיה כבר מגיל 7. במשך שנים לא אובחן מצבה, משום שרופאים סברו שהיא צעירה מכדי שיהיו לה הפרעות אכילה. בסרט מרגש, טסה וצעירים אחרים נפתחים בפני המצלמה. הסרט מביא גם את האימפקט על משפחות החולים. 2009
בלוג פינת האור כיבוי אורות.. עוד מעט יכבו האורות ויהיה לי שקט. "את מפחדת?"-הם שואלים. "ממה??"-אני תוהה,הרי לא ארגיש כלום.מקסימום אשלים אי אילו שעות חסרות. אם כבר אני מפחדת להתעורר.לחפש את עצמי,אבל למצוא פנים חרדות ומודאגות,ולנסות להרגיע אותם,עוד לפני שאאני מבינה מה קורה סביבי בכלל או כמה שעות עברו מאז. הריטואל הרגיל-חלוק תכול(שראה ימים טובים יותר ומבושמים יותר..),ערדליים,המסיכה על הפנים,זריקה ביד,ועוד לפני שמסבירים לך…
בלוג פינת האור במקום בו נגמרות המילים. במקום בו המילים נגמרות, מתחיל הכאב שלי. גדול מנשוא,גדול מכדי לתאר. זה לא עניין של רחמים עצמיים,אלא השלמה. וכהשכול נראה אבוד,אני יודעת שזאת רק אני שמותחת את הזמן עד הסוף. ובעצם יש לי בשביל מה להמשיך לחיות. אני חיה בין כפות ידייך המלטפות את שערי, בשארית הזוהר שפעם היה בו. ואני רק חלקית אדם,וחלקית חיה. ורק טיפה ממה שהייתי…
בלוג פינת האור בהמשך לפוסט הקודם- עוד לפני שהספקתי באמת לעכל את נוכחות הגידול החוזר בחיי(,ואולי טוב שכך,)ביום רביעי התחלתי את סדרת ההקרנות-.3 ימים רצופים,למשך חודשיים,אפילו תיאמתי את זה לשעות הבוקר המוקדמות,כדי שעד אחה"צ אספיק להתאושש ולהיות בבית עם הילדים,בניסיון לשכך את הטראומה החוזרת הזאת עבורם. כבר שכחתי איך זה מרגיש.ביום הראשון את מרגישה שהכול בסדר,אחרי רבע שעה את בחוץ,קצת מנוחה והתאוששות.ביום השני כבר מתחילות (אצלי…
בלוג פינת האור זה חזר.. היום הייתי בביקורת בבי"ח.דחיתי ודחיתי את המועד,עד שהסימפטומים הפכו להיות כאלו שכבר אי אפשר להתכחש להם יותר. "זה חזר".הם אמרו."אבל החדשות הטובות הן שתפסנו את זה בזמן ,אחרי סדרת הקרנות זה יקטן ויהיה בשליטה..וכך נחסוך את הניתוח". אני עדיין לא מצליחה לעכל.נדמה לי כאילו אני איזשהי שחקנית מאיזה תסריט אימה שנמשך כבר יותר מידי זמן.ואני עדיין מקווה להתעורר,להמשיך לחשוב…
בלוג פינת האור חולה.. אני כבר יומיים עם אנטיביוטיקה לוריד. נדבקתי מבתי שעברה וירוס במעי,אבל אני בגלל חולשה חיסונית הסתבכתי עם חיידק שחדר דרך מע' ההגנה מהמעי לדם. משפטים כמו "הלב יכול לקרוס אם לא נטפל מהר" נשמעים כאילו נוגעים למישהו אחר. היי חכו,במי מדובר??אני רוצה לעזור! כבר קמה מהמיטה,לוקחת את החלוק והסטטוסקופ,עוברת בעיון על הגיליון הרפואי(שבימי החג בבי"ח דתי לא ממש מעודכן..),וניגשת לטפל…
