בלוג

הימים שאחרי-עדכון

קשה.אבל אאחז בתקווה.

תוכן

8 תגובות
shik

חבר קהילה · 13.5.2010
קרן אור יקרה ואמיצה-

תודה שאת מעדכנת.
הלוואי ויכולתי להכניס במעטפה את כל הכוחות שיש בי ולשלוח אותם אלייך.....
שולחת חיבוקים חמים.
דווחו
תוכן
רחי

חבר קהילה · 13.5.2010
איתך, הלוואי ולא היית מרגישה כ"כ רע ואשמה על כך שאת נאלצת להאבק בכל כוחותייך (כולל כוחות שמעניקים הקרובים לך) כדי להתקיים ולחיות!. אמן שתחושי נחת סוף סוף של ניצחון.
דווחו
תוכן
ZAZA אומן מעצב, רזה עד כאב ,בודד כזאב.....ורעב.

חבר קהילה · 13.5.2010
קרן אור....אני זיו ...חיזקת אותי ואני אפילו לא ידעתי מה עברת.....חבקי את האור...הוא יחבק אותך....זיו.
דווחו
תוכן
מיכל אפק פסיכולוגית קלינית, המרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר. קליניקה פרטית ברמת השרון.

חבר קהילה · 14.5.2010
קרן אור יקרה,
טוב לשמוע ממך. וטוב שחלק אחד מהקושי מאחוריך.
וטוב שאת בוכה אם קשה, שאת נותנת לאמת ללוות את כל התהליך,
אני הבנתי ממך שאמת תמיד היתה חסרה/מוסתרת בחייך.

את יודעת, חשבתי על זה שרצה הגורל ובקהילה של הפרעות אכילה אנחנו מלווים אותך,
במחלה מסוג אחר כל כך,
ושקראתי את דבריך חשבתי על כמה מטופלים שראיתי אצלינו במרכז,
שהיו ממש בין החיים למוות,
ששכבו בתת משקל נוראי, עייפים, לא רואים ולא שומעים, עם צניחת מלחים, דופק ממריא,
פתאם לרגע זה היה מזעזע לקרוא כמה זה דומה....

אולי התקווה הקטנה שלך היא שהטיפולים האלה שאת עוברת יכול
דווחו
תוכן

קרן אור

חבר קהילה · 14.5.2010
שוב,תודה לכולכם.היכולת להיות כאן,עם כל הקושי והאמת,לא ברורה מאליו עבורי.
בייחוד לא לאחרונה...
מיכל,את יודעת,רצה הגורל ואחרי שנים של מאבק בגוף,הוא הופך להיות החזית שוב,בצורה שונה.
ולא במקרה המקרים שתיארת אצלכם בתה"ש מזכירים לך את שלי.
הייתי שם,במצבים האלו בדיוק מהסיבות שתיארת.
כרגע נכנסת אליהם בגלל שכיליותיי כשלו(נכנסתי לאי ספיקה כילייתית).
תת המשקל משחק כאן תפקיד לא קטן.אין לי מאגרים וכל תנודה הכי קלה ,מנחיתה ומפרה את המאזן,העדין בלאו הכי.
עד לא מזמן ניסיתי להתמודד עם דיאטנית ולעלות במשקל.זה עד היום לא קל נפשית,אגב,הפרדוקסליות
דווחו
תוכן
aspransa luna כדי להגשים חלום אחד ישן, יש צורך במליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם...

חבר קהילה · 14.5.2010
קשה להתנחם במוות, לפעמים זה אפילו מכסה על דברים אחרים
התנחמות סופנית כזו שמצליחה להרעיד ולזעזע כל חלק וחלק שבנו
המוות הוא טרגי וכאשר מדברים עליו, יש לו אפיונים דרמטים מאוד,
הטרגדיות תמיד מסתיימות במוות-יש גיבור טראגי והוא נעלה, יש לו המון אפיונים..
יש לו השלמה עם המוות שנותנת למחזה נופח עוד יותר טרגי ודרמטי
-זה חלק מלימודי תיאטרון-

אני רוצה לומר לך שאני מקווה שיהיו לך כוחות להתמודד עם כל השדים בכל הצורות,
בכל הצבעים, עם כל הרעשים.
אני רוצה לומר לך שאני בליבי מאוד מקווה בשבילך, אין לי הרבה מילים כבר,
רק לומר לך שאני באמת באמ
דווחו
תוכן
אילתוש

חבר קהילה · 14.5.2010
יקרה שלי,
כמה שחיכיתי לשמוע ממך...
יודעת (או שלא) כמה קשה לעבור את הרגעים הללו,
ורוצה להגיע איתך לזמן שבו תוכלי להביט אחורה ולדעת שזה מאחוריך,
יקרה, את לא לבד, אני איתך, את מרשה לי?
לא יודעת מה לומר, אני חושבת שכל המילים כבר נאמרו,
ולא מגיע לך סוף, מגיעה לך התחלה חדשה...

מחכה לשמוע שכבר טוב יותר
איתך בכאבך
איילת
דווחו
תוכן
מינרבה1 היכן רשימת החברים ?

חבר קהילה · 14.5.2010
שמחתי לקרוא מה שכתבת, פרדוקס, את סובלת ולא טוב לך אבל לפחות קוראים מה שאת כותבת.

להשלים עם המצב - כן , אבל להמשיך להלחם ולא לותר.

יש בזה סתירה, אבל ככה אני רואה את הדברים.

אני רוצה לדעת מה המצב, ואזי יש לי יותר שליטה, לפחות זאת התחושה שלי.
אני תמיד משתדלת לא לאבד שליטה.

להיות מציאותית, אבל להמשיך להאבק על מה שחשוב., מתוך אמונה שניתן לנצח ולהשיג הרבה
דווחו
תוכן

הנושאים החמים

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

הימים שאחרי-עדכון