זה חזר..

היום הייתי בביקורת בבי"ח.דחיתי ודחיתי את המועד,עד שהסימפטומים הפכו להיות כאלו שכבר אי אפשר להתכחש להם יותר.
"זה חזר".הם אמרו."אבל החדשות הטובות הן שתפסנו את זה בזמן ,אחרי סדרת הקרנות זה יקטן ויהיה בשליטה..וכך נחסוך את הניתוח".

אני עדיין לא מצליחה לעכל.נדמה לי כאילו אני איזשהי שחקנית מאיזה תסריט אימה שנמשך כבר יותר מידי זמן.ואני עדיין מקווה להתעורר,להמשיך לחשוב שזה עוד חלום מזויע ומסויט,ולא המציאות.
בבקשה תגידו לי שאני חולמת.שמישהו יעיר אותי מהסבל הזה.

קמתי והלכתי.
עוד הספקתי לשמוע בהד את התאריכים שנקבעו..
וכאב הראש הזה שלא נותן לי מנוח,רק מזכיר לי שזה לא חלום ושהם אולי צודקים.
כוחות,אני צריכה רק כוחות,כבר לא יודעת מהיכן לגייס אותם..
לנשום אויר עמוק לריאות.
אבל הכול חנוק אצלי,ודומה שכל נשימה כואבת פתאום.

נכנסתי הביתה.והרגשתי איך אני קורסת נפשית.
רציתי לספר לבעלי,אבל ראיתי אותו כ"כ מאושר מזה שחתמתי על חוזה לרכישת בית חדש,שפשוט נכנסתי לחדר.
ובכיתי.