המתכון להפחתת שומן ומשקל הגוף

המתכון להפחתת אחוזי שומן ומשקל

המתכון המנצח להורדת אחוזי השומן תלוי בשלושה דרכים לפעילות גופניות נכונה למטרה זו:
1. סוג הפעילות הגופנית המבוצעת.
2. משך זמן האימון הרצוי.
3. בעצימות שיש לבצע את הפעילות.
לפעילות בחדר הכושר ישחשיבות עליונה וקשר ישיר לתרומת עליה בקצב חילוף החומרים היומי, ול"שריפת" הקלוריות.
הפעיולת האירובית עיקרה "לשריפת" קלוריות והפחתה באחוזי השומן, ותרגול מערכת לב ריאה.
סוגיות אלו של פעילויות גופניות שונות, מעסיקות היום את הציבור הרחב, שניזון בדרך כלל ממידע לא מדויק ולפעמים גם מאוד מבלבל.
בדרך כלל מטרת רוב העוסקים בפעילות גופנית, איננה אימון לקראת תחרות בספורט או ביצוע מקסימאלי של פעילות גופנית מסוימת, רוב האוכלוסיה הפונה לתחומי הספורט ולפעילות גופנית מסיבה שונה לחלוטין – שינוי אורח החיים לבריא יותר, מניעת מחלות עתידיות, שמירה על בריאות תקינה, וסיוע בירידה במשקל שזה עיקר מעיינם של רוב האוכלוסיה.
הפעילות הגופנית תורמת לירידה באחוז השומן בעיקר בשתי צורות עיקריות:
1. העלאת קצב חילוף החומרים בגוף.
היתרונות של הפעילות האינארובית עיקרה בשימור מסת השריר בגוף ובעליית מסת השריר, על ידי עליה במסת השריר אנו מעלים את קצב חילוף החומרים וב"שריפת הקלוריות היומיות.
השרירים בגופנו הם צרכני האנרגיה הגדולים וככל שמסת השריר גדלה, כך "שריפת" האנרגיה בגוף גדלה. ההמלצה היא על פעילות לפיתוח שריר בתכנית הירידה במשקל כגון פעילות בחדר הכושר. באימון בחדר כושר מוציאים אמנם פחות קלוריות מאשר בריצה או בהליכה נמרצת, אך שימור מסת השריר ואף בנייתו תביא לקצב חילוף חומרים גבוה יותר. העלייה במסת השריר תגרע אמנם מהירידה הכללית במשקל, אך תעודד את השגת המטרה האמיתית שהיא הפחתה במסת השומן העודף. דיאטה שאינה מלווה בפעילות גופנית כנגד התנגדות כגון חדר כושר ,גורמת לירידה במסת השריר ומכאן גם לירידה בקצב חילוף החומרים היומי ולירידה ב"שריפת" הקלוריות היומי.
2. הוצאה אנרגטית("שריפת קלוריות") באמצעות פעילות גופנית אירובית.
יתרונה של הפעילות האירובית היא ההוצאה האנרגטית הגדולה שאפשר להפיק בזמן פעילות גופנית.
ככל שהפעילות נמשכת זמן רב יותר כך גדלה ההוצאה האנרגטית ואנו "נשרוף" יותר קלוריות.
בכדי להגיע לכמות הוצאה אנרגטית גבוהה יותר בפרק זמן נתון, על האדם, להתאמן בדופק או בעומס מרבי שבו יוכל להתמיד במשך זמן הפעולה כולה, מצב שבו קצב סילוק חומצת החלב משתווה לקצב ייצורה.
אימון בעצימות גבוהה יותר תורם תרומה משמעותית יותר מאימון בעצימות נמוכה להמשך קצב חילוף חומרים גבוה, כלומר להוצאה קלורית נוספת.
ידוע שלגוף יכולת להפוך פחמימות לשומן. אם כן, שריפת פחמימות מוגברת ממאגרי הפחמימות בשריר ובכבד כתוצאה מפעילות גופנית עצימה תגרום לכך שבארוחה שלאחר האימון, אחוז ניכר מהפחמימות שבמזון ינוצל למילוי מאגרי הפחמימות שהתרוקנו בשרירים, ולכן פחות פחמימות יעברו המרה לשומן ויעברו למלא את המאגרים שהתרוקנו בזמן הפעילות.

כמובן שככל שהאדם מאומן יותר כך יש ניצול יחסי רב יותר של השומנים לניצול אנרגיה, וככל שהפעילות ממושכת יותר כך גם גובר השימוש בשומן להספקת אנרגיה לשרירים שעובדים.
תרומת הפעילות הגופנית להוצאה האנרגטית אינה מסתכמת רק למשך זמן הפעילות עצמה. קצב חילוף החומרים במנוחה שלאחר הפעילות עדיין ונישאר גבוה עד 24 שעות מסיום הפעילות הגופנית, והשומן הוא חומר הבעירה העיקרי בפרק זמן זה.
בכדי להגביר את סיכויי ההצלחה לירידה באחוז השומן ולהפחתה במשקל מומלץ לעסוק בפעילות גופנית המורכבת מפעילות אירובית ואינארובית,על מנת לשמר את מסת השריר ואת קצב חילוף החומרים.
בהצלחה…
www.re-set.co.il