הכל זה גיל המעבר?
כשסבתא שלי הייתה בת 87, מצאתי אותה יום אחד על הריצפה זועקת מכאבים. בעזרת שכן אדיב (שהדבר עלה לו אח"כ בגב תפוס) הצלחנו להעביר אותה למיטה.
סבתא שלי הייתה בריאה כשור, מלאת מרץ ופתאום שכבה על המיטה, כל תנועה הסבה לה כאב עצום וזעקותיה לא היו מבישות חייל קרבי בן 18.
כשניסיתי לפנות לרופאים ולמיון ותארתי את התופעה, אמרו לי "ככה זה, מגיע גיל שבו האדם קורס ומפסיק ללכת"
סבתא שלי שברה את האגן וחזרה לצעוד (ולשגע את כולם) לאחר הניתוח.
בהמשך למדתי שאנשים מבוגרים זוכים מעט מאוד להעמקה ולטיפול נכון במצקותיהם הגופניות, שכן הרבה דברים נפטרים בתגובה השבלונית והמנומנת של "ככה זה בגיל הזה".
ולמה אני נזכרת בכל זה?
משום הכתבה על גיל המעבר – דיכאון, חרדה,בישנות – הכל מקושר לגיל המעבר.
מענין שישנן תרבויות בהן נשים לא סובלות כלל מגיל המעבר.
ואולי הכל קורה בגלל היחס החברתי המשתנה לנשים בגיל הזה? ואולי בגלל תסמונת הקן המתרוקן או אבדן חלומות שכבר לא התגשמו – מה הכל שיך להורמונים.
נא תגובתכם….
-
4 תגובות
