טיפול מניעתי למיגרנה

מגירנה מהווה מסיבה שכיחה לכאבי ראש בעיקר בקרב נשים צעירות. קיימים טריגרים רבים בעלולים לעורר התקף בחולי מיגרנה מהם ניתן למנות שתיית יין או קפה, חוסר שינה, מתח נפשי, מחזור חודשי,  מאכלים מסוימים ועוד. לרובה הטיפול המומלץ הינו בתכשירים נוגדי כאב או בתרופות ממשפחת הטריפטנים כגון רילרט,ריזלט או אימיטרקס הניתנות בזמן ההתקף. לעיתים, בהעדר תגובה לתרופות או בתדירות גבוהה של התקפים יש צורך לשקול גם טיפול מניעתי, הניתן באופן יומיומי ומטרתו להוריד את שכיחות ההתקפים. מבין התרופות שהוכחו יעילות למניעת התקפי מיגרנה ניתן למנול תכשירים ממשפחת חסמי הביתא כגוו דרלין (פרופנולול). מאחר ודרלין עשוי לגרום לנפילת לחץ דם וכיווץ כלי נשימה הטיפול איננו מומלץ בחולים עם לחצי דם נמוכים, מחלת אסטמה פעילה או מחלה חסימתית של דרכי  הנשימה (COPD). מאחר והתכשיר עלול גם למסך סימנים של היפוגליקמיה הוא איננו מומלץ גם בחולים המטופלים באינסולין או בתרופות פומיות לסוכרת העשויות לגרום לנפילת סוכר ( כגון דאוניל). תופעות לואי נוספות עלולות לכלול דופק איטי, אין אונות ואחרות. תכשיר נוסף היו הטופמקס , במקור תרופה נוגדת כיפיון,  שנמצאה כיעילה מאוד לטיפול בכאבי ראש. השימוש בתכשיר עשוי לגרום לירידה במשקל, שקיעת סידן בדרכי השתן (ולכן מומלצת שתיה מרובה). הוא איננו מומלץ לסובלים מגלאוקומה או הפרעות נפשיות. תרופה נוגדת כיפיון אחרת, היעילה גם במניעת מיגרנה , הינה הדפלפט ( חומצה ולפרואית) אם כי היא מסוכנת  לנטילה בזמן הריון ועלולה גם לגרום לעליה במשקל ,הפרעה בתפקודי כבד, שינויים בספירת הדם, התקרחות ועוד. תכשירים נוגדי דכאון מהדור הישן כגון האלטרול (אמיטריפטלין) נמצאו אף הם כיעילים  אולם הם אינם מומלצים בסובלים מהגדלה של הערמונית או מהפרעות בקצב הלב. 
לסיכום, קיימים תכשירים רבים למניעת מיגרנה ואין כל סיבה שחולים יסבלו מהתקפים בתדירות גבוהה הפוגעת באיכות החיים.  עם זאת,  מאחר והשימוש בכל תרופה עשוי להיום כרוך בתופעות לואי יש להתיעץ עם הנוירולוג המטפל לגבי הטיפול מניעתי המיטבי.