את לא.
מתנפחת. כאילו כל האויר המלוכלך של העולם נכנס לך לתוך הבטן. וכל הסחף שנתקע בריאות מתגבש לגוש שחור וצמיגי שחוסם לך את דרכי הנשימה. כאילו רק הקאה תגרום לך להרגיש טוב יותר. את לא פועלת. את יותר חזקה מזה.
ומשאלה קטנה בלב מבקשת שזה יהיה אחרת עכשיו. נעשו החלטות ובוצעו מהלכים כדי שזה יפסיק להיות ככה, אבל התחושה הפיזית החזקה הזאת לא עוזבת אותך.
ואת תרחיקי אותה כמו שהרחקת רבים אחריה ולפניה. ואת תשלפי אותה מחייך בפינצטה כדי שלא תבחיני אפילו שמשהו חסר.
ואם השורש יתחזק אז את תמשיכי לתלוש אותו בכל דרך שאת מכירה עד שהוא יתייאש. את לא תרימי ידיים.
ולהקיא- את לא תקיאי.
