בין שתי מילים
אם הייתי ניצב מול ההוויה עצמה, מול זה שמאחורי הזמן,
אם הייתה לי רק נשימה אחת להוציא את המילים שבלב,
זו לא הייתה בקשה, זה לא היה ייחול,
רק משאיר רסיסי הד של שאלה לא גמורה,
חמש אותיות שנושאות שנים של תהיות,
עם שני צלילים שמלווים אינספור לילות,
חמשה תווים,
ושובל של סמני שאלה מרחפים,
מי אני?
