החולה שנמאס על המשפחה שלו….
אחד הדברים שהכי מפחידים אותי זה להיות תלויה פיזית באחרים, סיעודית.
אני חולה הרבה שנים, ובעלי כעס עלי כל פעם שלא יכולתי לתפקד.
עכשיו אנחנו פרודים.
אני רואה במשפחות אחרות איך החולה הסופני מכביד ונמאס על הקרובים שלו, המטפלים שלו.
אני חושבת על זה הרבה.
קודם כל אני מארגנת לעצמי מספיק כסף בצד כדי לא להיות תלויה כספית בילדים שלי.
אבל על החלק הרגשי אני לא ממש יודעת איך מתגברים.
אני אשמח לשיתוף כנה שלכם.
מזדהה עם מה שכתבת, בעיה, דילמה.
גם אם בני המשפחה טוענים שאין זה מכביד, קשה להאמין
- 0
- שתפו
דווחושאלה טובה - איפה מתחיל והיכן נגמר העול - אם בכלל. שהרי ברור שאנחנו חלק ממשהו לטוב ולרע - וקודם כל משפחה. הלא כך?
אם העול הכלכלי הוסר (ואשריך שכך) את נדרשת להחלמה ולאופטימיות עד כמה שניתן. מה דעתך?
- 0
- שתפו
דווחורק מעטים התמזל מזלם שהעול הכלכלי הוסר...
גם בלי עול כלכלי יש עול.
לדאוג מהבחינה הרפואית, הרגשית, אם מדובר במטפל - האם הוא ראוי ?
עוד ועוד....זה לא נגמר.....
- 0
- שתפו
דווחוכמוך גם אני מרגיש . וזה מה שמביא לאותו דיכאון סופני ורצון להעלם. ומצאתי עוד מקודה. אף אחד מסביבך ושמכיר אותך היטב , אינו מכיר אותךבמצב הזה ואינו מקבל שהפחתה,כזה. וכן לא אתה
- 0
- שתפו
דווחו