31.12.2012

עוד שנה חלפה עוד שנה עברה והמחלה נשארה…

לכל אחד מאיתנו יש שאיפה פנימית שהמחלה הכרונית שלו תעבור, תיעלם, או שפשוט תימצא תרופה בשבילה. זוהי שאיפה שמרחפת מעלינו וגורמת לנו לקרוא כתבות חדשות, להתחבר לבלוגים רפואיים, פורומים, להתעניין ובכלל לחלוק אינפורמציה, כי אולי יש פריצת דרך ולא שמענו עליה?

הנקודה הזו עולה אצלי בציון שנה חדשה. גם היום חשבתי לעצמי – כבר יש לי סוכרת 5 שנים והיא עדיין כאן.

אבל בכל זאת אני מנסה לחשוב מה השתנה בשנה הזו. הרי החיים עם מחלה כרונית הולכים ומשתבחים עם השנים. ככול שאני חיה בהרמוניה עם המחלה כך היא פאסיבית יותר ואני פחות מתנהלת סביבה.

השנה למשל סוף כל סוף נצמדתי לדיאטנית ולמדתי באמת לאזן את הסוכר, למדתי שלא כל מזון הוא רלוונטי לגופי, החלפתי את התרופות שאני משתמשת בהן, התחברתי לסנסור שתפקידו להקל על חיי. אז בכל זאת היתה התקדמות לא?

כשקיבלתי את המחלה מישהו אמר לי שזה יקח זמן, כל התהליך הזה, כל התובנות וההבנות שאני צריכה לקבל ואכן הוא צדק. כך משנה לשנה אני משפרת את איכות חיי.

אני מאחלת לכל אחד ואחד מכם להמשיך ולהחכים ולמצוא את הדרך הנכונה ביותר עבורו על מנת לחיות עם המחלה בשלום.

שתהא זו שנה טובה ובריאה לכולנו.