אני משתגעת הצילו ..

זהוו.. הוא הגיע.. הרגע שהכי פחדתי ממנו ! ! הגוף שלי שתמיד היה לצידי במשך כל היום 10-15 פעמים ביום עודד אותי להתרוקן להקיא ולהקיא מה שזה לא יהיה , בוגד בי ! כבר כמה ימים שאני לא מצליחה להקיא כלוום ! רק מים וכמה שאני אוכלת ובולסת זה לא עוזר ! אני משתדלת לאכול אוכל בריא ולהסתפק בו כדי לא להגיע למצב של הקאה שאני כ"כ מתעבת אבל ישר אח"כ אני מרגישה שובע מכביד ומתחילה להכניס לפה אוכל שאני בכלל לא אוהבת או רוצה רק כדי להעמיס עוד ועוד עד שמתפוצצת ואין ברירה .. אוכל הוא האויב הכי גדול שלי הוא מגעיל אותי ! אני שונאת אותו ! אני שונאת אותי ! שונאת להתמרמר ולהתמסכן ! .. איבדתי את השליטה לגמרי , זה משתלט עליי ואני נהיית ממש בהמה חסרת מעצורים .
ועכשיו .. אפילו את מקום המפלט שלי לקחו לי .. ! זה נשאר תקוע עמוק בפנים וזהו תתמודדי … אבל אני לא יכולה ! אז דיי !!! עד כמה זה יכול להיות אכזרי .. ?!
שוכבת במיטה .. נפוחה. אדומה. בוכה. רועדת. עצובה. מותשת. עם המחשבות האובדניות והעצבים שהפכו לאט לשקט מיואש .. שחודר .. וכואב בעצמות .

התור שלי לטיפול עוד חודש, איך אני ישרוד את זה ? … אני מרגישה שאני משתגעת … חלשה רוצה מנוח .. הגוף שלי רועד .. זה הסוף.. אני מרגישה את זה בכל הגוף..