בילבול

הרבה זמן לא כתבתי, למרות שנכנסתי לפה כמה פעמים…כל פעם שהייתי נכנסת וקוראת דברים שאנשים כותבים פה, הייתי בוכה. בוכה מהזדהות… מחוסר אונים…
חזרתי אחורה… רציתי לכתוב כל כך הרבה דברים אבל לא יודעת איך לבטא כל זה, כל מה שאני מרגישה. קשה לי להוציא את זה אפילו בכתיבה, שבדרך כלל יותר קל לי…
ניסיתי…לא יוצא… סליחה
הי יוליוש,
טוב לשמוע ממך!
עם מה את מזדהה?
מה עובר עליך בימים אלה?
- 0
- שתפו
דווחוהיי, מיכל!! אני מזדהה עם הבנות פה שלפעמים נדמה שאין סוף למלחמה הזאת. אני אישית אין לי כוח כבר. נשברתי.
נכון אני לא מקיאה כל יום כמו פעם או לא זוללת. יוצא לי פעם אחד בשבוע לעשות את זה. כעיקרון בימי שישי. אפילו שאני לא אוכלת יותר מידי. באופן כללי אני יודעת שרזיתי הרבה. להישקל אני לא הרוצה. מאז שיצאתי מאישפוז לא השתמשתי במשקל בבית. גם לא רוצה לדעת. אנשים מסביב אומרים שאני הולכת ומרזה. ולא יכולה לעשות עם זה כלום.כאילו החיים נעצרו אצלי. אני לא חיה.אני קיימת,שורדת, תקראי לזה איך שאת רוצה.
- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחו