הנושאים החמים

שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה
י

יוליול

חבר קהילה
הודעה פרטית
הצטרפתי ב־ 23/12/10

הקהילות שלי

בלוגים שמעניינים אותי

דימוי הגוף

לניהול בלוג
בלוג
דימוי הגוף
י
בילבול
הרבה זמן לא כתבתי, למרות שנכנסתי לפה כמה פעמים…כל פעם שהייתי נכנסת וקוראת דברים שאנשים כותבים פה, הייתי בוכה.  בוכה מהזדהות… מחוסר אונים… חזרתי אחורה… רציתי לכתוב כל כך הרבה דברים אבל לא יודעת איך לבטא כל זה, כל מה שאני מרגישה.  קשה לי להוציא את זה אפילו בכתיבה, שבדרך כלל יותר קל לי… ניסיתי…לא יוצא… סליחה
בלוג
דימוי הגוף
י
חוסר אמונה בעצמי
אתמול אחרי עבודה הלכתי לחברה שלי.אכלנו  ואז בסביבות שש וחצי בערב הייתי בדרך הביתה. התקשרתי למישהו בדרך. עברתי ברחוב הרצל, שזה רחוב המרכזי של נתניה  פתאום אני שומעת איזה רוסי צורח ומקלל ברוסית. אני ממשיכה לדבר ובטח לא חשבתי שהוא מתכוון אליי. סיימתי לדבר ופתאום אני שומעת שוב קללות ואני מרגישה שבן אדם מתקרב אליי,ואז הבנתי שהוא מתכוון אליי.…
בלוג
דימוי הגוף
י
לפרוש כנפיים ולעוף לחופש….
"לפרוש כנפיים ולעוף לחופש, כמו ציפור, לברוח מהמציאות. אדמה מתחתיי, רוח על פניי, ושמש מעליי. לפרוש כנפיים ולעוף לחופש, כמו ציפור זה החלום שלי. עליי להשאיר את רגליי על האדמה, יש לי ידיים במקום זוג כנפיים. ואני מרגישה כלואה…"
בלוג
דימוי הגוף
י
מעגל סגור
ושוב בליתי זמן מה בשירותים ושוב בכיתי ושוב אני מרגישה שעוד מעט הכל יסתיים ואני אשאר לבד עם המחלה שלי ושוב ושוב ושוב אני נשברתי ושוב אני חושבת שבחיים לא אצא מזה ושוב אני חושבת שאגמור את החיים שלי בשירותים כל הציפית שלי ,כל התקוות שלי נשברו,נעלמו הטיפול הולך להיגמר ושוב אני נשארת עם מחשבה שלאף אחד באמת לא…
בלוג
דימוי הגוף
י
העוגן
ספינה מתרסקת, הגה כבר לא בשליטה שלי, תורן שבור והספינה שטה לים עם הרוח. צריך רק להושיט את היד ולקחת את העוגן ולהיתפס במשהו אבל כל הזמן משהו עוצר,משהוא מפריע , משהו מונע מלעשות את זה אני מרגישה שאני שטה ושטה ושום דבר לא בשליטה שלי כאילו כולם מנסים לשלוט בי ורק במחשבות אני אמיצה ובפועל אני כלום
בלוג
דימוי הגוף
י
עובדה
להיות איתי כל כך קשה להיות לידי זה בלתי אפשרי לא קל איתי ואני מבינה את זה לא קל לאהוב אותי ואני יודעת את זה ואני לא מצליחה לשנות את עצמי!!!!! ואני לא יודעת אם אני צריכה לשנות את עצמי… אם אני רוצה לשנות את עצמי.. למה לשנות את עצמי…. אני גם לא יודעת למה אני כתבתי את זה….…
בלוג
דימוי הגוף
י
ביקור אצל אימא
אתמול אחרי זמן מה הלכתי לבקר אצל אימא. כרגיל הלכתי עם הרגשה לא טובה, כי כל פעם זה נגמר בריב ולא משנה שאני משנה גישה, מנסה לזרום ולא לחשוב על רע. זאת לא הייתה שיחה של אימא ובת, הרגשתי את עצמי כמו בחקירה. כל פעם אותה הרגשה שמקשיבים לי אך לא שומעים אותי בכלל!!! היא התחילה לשאול אותי על…
בלוג
דימוי הגוף
י
אינסוף מחשבות
לפעמים אני מרגישה את עצמי בעולם הזה לא רצויה, לא שייכת. מכל הכוונים יש רוח קרה כזאת.העולם הזה לא הוגן, אכזרי. אני מרגישה אבודה, מקופחת. לא רואה את עצמי בעולם הזה. מתמודדת אחד מול אחד במלחמה בלתי נראית ובלתי נגמרת. אני מרגישה שתמיד אוכל לקרוא לעצמי חולת הפרעות אכילה, שזה לעולם לא ייגמר. גם כשאני אוכלת אומרים לי שאני…
בלוג
דימוי הגוף
י
פחד בפני עבודה חדשה
מחר אני מתחילה לעבוד במקום חדש. והפעם אני באמת מפחדת. מפחדת מאיך אני אסתדר עם האוכל,איפה אני אכניס אותו,איך אני אאוכל עם כולם ולפני כולם. האם אני אעמיד את עצמי בשאלה לאכול או לדלג. פעם היה יותר קל כאילו, פשוט לא אכלתי בעבודה ואז כולם היו רגילים שאני לא אוכלת. עכשיו תמיד נראה לי שאני אוכלת יותר מכולם וזאת…
בלוג
דימוי הגוף
י
מכתב אחרון אליך
עוד פעם אני שומעת צעדים שלך או ששוב זה נדמה לי תמיד היית מפתיע כזה:בא והולך מתי שבא לך, לא יודעת אולי לא נשאר לי כלום יותר… הלכת או שיותר נכון אני עזבתי אחרי אישפוז הראשון. עברתי לעיר אחרת ולא אמרתי לך כלום. שעה ועוד שעה יום ועוד יום חודש ועוד חודש שעון טיקטק ועברו 9 שנים מאז שראיתי…
בלוג
דימוי הגוף
י
מצד אחד משהו משמח ומצד שני חרדה
חזרתי לעבודה הזמנית שלי.קיבלו אותי בחזרה עד שלא אמצא משהו יותר מתאים לי. השבוע גם התמודדתי עם עוד סימפטום של ההפרעה  (ככה לפחות קוראים לזה כל המטפלים שלי). כבר שלושה ימים אני לא לוקחת שמן פראפיני. לקח לי שלושה חודשים שאחרי האישפוז להתמודד עם זה והצלחתי. למרות שעדיין השארתי אותו בבית שלא אהיה בלחץ. אבל הצלחתי לעשות את זה…