חזרה לשיגרה

אז אחרי המון זמן שנעלמתי, שוב פעם חזרתי

אך הפעם חזרתי שונה, הפעם אני חזקה

אז נכון, התאשפזתי.. עברו עליי ימים לא קלים

אך הנה, התגברתי !

והנה אני שוב כאן, רושמת, ומחייכת לעולם.

התגברתי על הקשיים, וגם התבגרתי..

למדתי להבין את עצמי יותר

למדתי דברים נורא חשובים על המחלה שלי בחיים.

הבנתי שאי אפשר באמת לצאת מהמחלה, גם אם זה נשמע רע..

אבל – והוא אבל גדול !

הבנתי שאפשר ללמוד לחיות איתה, והכי חשוב, לשלוט עליה !

אז נכון, לא החלמתי – כי אין דבר כזה להחלים

אך כן למדתי לחיות עם המחלה. ועכשיו אני והיא חיות בשלום אחת עם השנייה.

וכן לפעמים זה קשה והוויכוחים הפנימיים גודלים

אך זה שאני מודעת למה שעובר עליי אני יכולה להרים את הקול שלי ולהנמיך את הקול של המחלה

אני לא אומרת שזה קל, כי זה לא.

גם עכשיו אחרי שלמדתי לחיות עם עצמי בשלום זה עדיין קשה 

עדיין יש דברים שאני לא מצליחה להתגבר עליהם

אז נכון אני עדיין עומדת מול המראה וחושבת שאני שמנה

אך מה שהיום שונה מפעם זה שפעם פעלתי אחרי שאמרתי

היום אני יותר מתונה, אומרת אך לא פועלת

אומרת לעצמי שנכון שאני מרגישה ככה אך אני לא תמיד רואה נכון את המציאות

ולכן אני נעזרת באנשים שבחוץ

כשהחבר לי אומר שאני יפה אז זה כבר מעלה אצלי איזשהו חיוך לטובה

וכך אני לא פועלת אך מקבלת את המחשבה.

זה נחמד שאתה לא לבד ועוד יותר נחמד שאתה מבין שאף פעם לא היית לבד

רק צריך להסתכל לצדדים ולא להיות תקוע בפנים.

אז עכשיו חזרתי אחרי כמעט שנה, אך הפעם… 

הפעם אני חזקה 🙂