בן דויד

כבר שנים אני נלחם כדי לשפר את העולם ולהביא רוחניות. ייתכן שבזמן האחרון אני עושה מחאה פילוסופית רוחנית נגד חומרנות החברה בכך שאני משוחח עם אנשים בדרך אנליטית של התעניינות בתחביבים. אני מנסה להשליט את ההיגיון על המציאות הרגשית והמעשית, ויחד עם זה להישאר ביחסי אנוש רגשיים טובים. זאת משימה קשה מאד, אבל אני מאמין בה. עברתי את התהליכים הנפשיים הכי קשים שיכולים לקרות לאדם, שבעת מדורי גן עדן וגיהינום. אחד מהם היה אהבת חיי שלא רצתה בי מעולם, שאני מרגיש חזק שהיא האהבה הכי חזקה בעולם. כיוון שאני מתפלסף בעזרת היגיון, לא תמיד מבינים מה אני מרגיש עוד...

אנשים לא מאמינים לי שאני אוהב רעיונות יפים בחברויות עם אנשים, כי אני נוהג בדרך של היגיון ושכל ומבינים את זה לא נכון, אז אני מתנגד להם ונלחם בהם בעזרת השכל בכך שאני תמיד שואל בשיחה אותן שאלות על התחביבים של החבר כי אני אוהב אותו והוא מעניין אותי, וזאת מלחמה קשה מאד. אני מנסה לשפר את העולם. עכשיו הבנתי דבר מאד חשוב שאפשר לדבר כמו שרוצים.

אני מחפש רעיונות מילוליים מעניינים כי אני אמן ופילוסוף. אולי במקום לדמיין שאני רוצה להתחיל עם מישהי אני צריך לדמיין שאני אוהב אותה ורוצה להתיידד אתה, וגם לפעמים שהייתי בקשר טוב עם הבחורה הזאת והזאת, שאני רוצה קשר קרוב עם החברה שיש לי עכשיו או באותו זמן, וכמובן שאני אוהב את עובדת ההשמה אהבת חיי שמשום מה לא רצתה בי מעולם. העיקרון הוא לעשות מה שאתה יכול. ברור שאם אני יכול אני פועל נכון, ולכן אני לא צריך להדגיש בהבעת הפנים שאני פועל נכון. בנוסף חשוב מאד שאני שמח שיש לי קשרים טובים עם אנשים ועם נשים, וגם שאני אדם מכובד שמחפש מערכות יחסים.

אני נורא פוחד מזה שכל מלה שאני אומר או חושב אני יכול מיד אחריה לחשוב בלי שליטה אלו מלים היא מזכירה וזה עלול להעמיס לי על המוח המון מלים שלא אוכל להתמודד אתן, ואף-אחד לא מבין למה זה קורה לי ואיך אפשר להפסיק את זה. אולי מישהו פה יוכל לעזור לי עם זה, בבקשה? זה נמשך כבר הרבה זמן וזה סבל איום ונורא. אני עלול להשתגע אם לא ייפתר.

חקרתי חברים על תחביביהם במקום לדבר בטבעיות, ואמרתי לזרים "אתה יכול להבין שאין לי" כדי לא להגיד דברים לא נכונים, וקראתי לקשר גופני "קשר חומרי", ומה שקרה שהחומרי שבי נשאר לבד וזה גרם לי להתנהגויות חומרניות שמנתקות אותי מהחברה.

לא מנסה להגיד את המלה מלה. לא מנסה להגיד מלה. לא אומר מלה. לא רוצה לדבר על זה. לא אומר לא. המלה הזאת מזכירה את המלה הזאת. אני פועל נכון. אני יכול. אני שמח.

לא ידעתי איפה לשאול אז שאלתי פה: איפה משתמשים בארץ בשיטת TMST נגד פסוריאזיס וכמה היא קרובה לפתירת המחלה? באלו גילאים מקבלים אותה?

רע לי כי אני אוהב כבר הרבה שנים אישה שלא אוהבת אותי בכלל ולא רוצה אתי קשר, ואנשים לא מבינים את זה וחושבים שאני לא בסדר, חושבים שיש לי בעיות, מזלזלים בי ומתרחקים ממני, ואני כל הזמן משתדל להוכיח שאני אדם מוצלח ואוהב כדי שיקבלו אותי, ואני כל הזמן נלחם באהבה הקשה הזאת.

עכשיו יש לי שתי משימות עיקריות: למצוא חברה לחיים ולהשקיע בלימודים לקראת תואר שני.

תקופה מסוימת לפני כמה זמן היו לי סיוטים קשים. בסיוט אחד אני קונה ספר גדול על מחשבים עם דף נייר, וכתוב בספר שאם כותבים על הנייר שם של מחלה בתוך מלבן בסימנים מיוחדים במקום אותיות, המסר מועבר מיד לבית החולים שאני חולה בזה, ובאים לאשפז אותי. אני מנסה לכתוב כמה אותיות חסרות משמעות בסימנים האלה לבדוק מה יקרה, ונכתב לי ליד זה שלא הבינו את השם. אז אני כותב את המלה "NO" בתוך מלבן ולא קורה כלום. אני כותב אותה שוב ושומע צפירה. אני יוצא מהבית ושומע יריות, ואחותי הקטנה אומרת לי שאנשים רעים מבית החולים שלא מאמינים לנו באו לבדוק אם אני באמת חולה אעוד...

אני מרגיש שאנשים קצת מתרחקים ממני ולא מוכנים ליצור קשר, וגם עם בחורות אני לא כל-כך מצליח בזמן האחרון ומזמן לא הייתה לי חברה קבועה. עוד מעט אלמד לתואר שני ואני מתרגש ולא יודע איך אתמודד עם הכל.

 

 

האם יש אפשרות שפעם ישתמשו בסרטן בדרך יעילה לברוא חיי-נצח?