לראות את המוות מול העיניים

אז היום אחרי חצי שנה של דחיות והסתבכויות סוף סוף הגעתי למרפאה של הפרעות אכילה בשיבא ,  איך שנכנסתי נתקלתי בדמות שכאילו נלקחה מהסרטים המפחידים של השואה – שלד שוכב על מיטה ומדבר .. אח"כ הסתבר שזאת בכלל נקבה .. אני חושבת שזה הדבר הכי מפחיד שראיתי בתקופה האחרונה.. המראה המזויע הזה נתן לי להבין עד כמה המחלה הזאת יכולה להיות הרסנית ונוראית ועד לאן זה יכול להגיע .. שמעתי סיפורים בעבר על אנורקסיות שמתו אבל שרואים את זה ממש מול העיניים זה מרעיד לך משהו בפנים …

נכנסתי לחדר בהמון חששות ופחדים .. מה יהיה  ? זה מפחיד פתאום לנסות לצאת מהמקום שאת כל כך רגילה אליו למרות שהוא שחור ומגעיל אבל זה המקום המוכר וה"נוח" שלי – לאכול להקיא לאכול להקיא פתאום אומרים לך לא . את רק אוכלת וזהו בלי להקיא . זה נורא .

המליצו לי להתאשפז אישפוז מלא או אשפוז יום אבל אני דחיתי את שתיהם .. מהסיבה שידעתי שאני מסוגלת להשתגע ולאבד עשתונות ברגע שימנעו ממני ללכת לשירותים…  גם מה יגידו .. מה יחשבו .. לא מסוגלת לחשוב על זה ולא להתסכל על הפרצופים אח"כ .. אז ננסה להתחיל בטיפולים רגילים ומשם נראה איך יתפתח  זה כל כך מתסכל ומיאש ! 

 המודע אומר אני כל כך רוצה לצאת מזה כבר ולהיות רזה בריאה ונורמאלית זה הכל !

אבל משהו בי יותר חזק ממני לא נותן לי לחשוב ולהאמין לזה ורק לשנוא ולהכאיב לעצמי כל היום מסביב לשעון ..

אז אני לפני התחלה של משהו לטוב או לרע זה חייב להשפיע איכשהו … אני מקווה שהפוסט הבא יהיה טיפה יותר חיובי ואופטימי מזה . . .