בבקשה שמישו יזכיר לי

רק שמישהו יזכיר לי מחר, את איך אני מרגישה עכשיו 

את כמה שבכיתי וכמה שאמרתי די 

את איך שרציתי להיפטר מזה 

את כח הלחימה שלי 

כי אני יודעת שמחר שאני אקום אני אשכח הכל ושוב יהיה בי את הרצון להקיא

אני לא יכולה לדמיין חיים בלי זה, זה הגיוני? 

איך אפשר? 

נימאס לי 

בבקשה שמחר מישהו יזכיר לי איך רע לי 

שזה לא מה שפותר את הבעיות שלי 

בבקשה שמחר מישהו יזכיר לי שאני זה לא הבעית אכילה שלי.