סוגיית האשפוז הסיעודי בישראל
<p>לצד העלייה המתמדת בתוחלת החיים, יותר ויותר קשישים בישראל מגיעים למצב תפקודי ורפואי מתדרדר שאינו מאפשר להם להמשיך להיות מטופלים בבית ונזקקים לאשפוז ממושך במוסד סעודי מתאים, לעיתים לשנים ארוכות. עלויות המימון להבטחת האשפוז הסיעודי הן עצומות. תמונת המצב בישראל היא שלא קיים פתרון מלא למימון האשפוז הסיעודי לכלל אוכלוסיית הנזקקים. אנו נפתח כעת לדיון מספר אפשרויות להתמודדות עם הבעיה ושיתוף דעותיכם ומחשבותיכם לגבי כל אחת מהן יהיה מבורך.</p>
שלום לכולם,
לצד העלייה המתמדת בתוחלת החיים, יותר ויותר קשישים בישראל מגיעים למצב תפקודי ורפואי מתדרדר שאינו מאפשר להם להמשיך להיות מטופלים בבית ונזקקים לאשפוז ממושך במוסד סעודי מתאים, לעיתים לשנים ארוכות. עלויות המימון להבטחת האשפוז הסיעודי הן עצומות.
תמונת המצב בישראל היא שלא קיים פתרון מלא למימון האשפוז הסיעודי לכלל אוכלוסיית הנזקקים.
אנו נפתח כעת לדיון מספר אפשרויות להתמודדות עם הבעיה ושיתוף דעותיכם ומחשבותיכם לגבי כל אחת מהן יהיה מבורך.
החלופה הראשונה שנשמח לקבל את התייחסותכם לגביה היא:
המדינה תחייב כל תושב לרכוש ביטוח סעודי מגיל צעיר כפי שכל עובד חייב לבצע חיסכון פנסיוני. המדינה יכולה להיות המבטח וליצור ביטוח חובה אחיד לכולם או לאפשר לכל אחד לרכוש ביטוח על פי בחירתו ממגוון אפשרויות: באמצעות ביטוח משלים של קופות החולים, באמצעות מקום העבודה, או באמצעות ביטוח פרטי אחר.
אפשרות שנייה היא ש:
המדינה תספק אשפוז סעודי לכל נזקק. יש לקחת בחשבון שמימון שירות שכזה על ידי המדינה, יוכל להתבצע ע"י העלאת מס הבריאות ו/או צמצום היקף השירותים המסופקים היום על ידי קופות החולים. האם הציבור בישראל מוכן להעלות את מס הבריאות בתמורה לשירות כזה? האם יש מקום לצמצם שירותים אחרים בתמורה להכנסת ביטוח סיעודי (לאו דווקא שירותי רפואה) ?
האפשרות השלישית היא ש
כל אדם צריך להיות אחראי לעתידו ולא להישען על המדינה. כלומר, כל אדם יצטרך לדאוג לעצמו: לחסוך מגיל צעיר למטרה זו, או לרכוש ביטוח סיעודי, או לא לעשות דבר. האם נהיה מוכנים כחברה לא להתערב כאשר אדם שלא היה מספיק אחראי לדאוג לעתידו נזקק היום לאשפוז סעודי ואין ביכולתו לממן אותו?
אז קדימה, בואו להביע את דעתכם ולהשפיע!
*"בריאות בכיכר" היא יוזמה של מספר חוקרים ממכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, ומטרתה להביא למקבלי ההחלטות במערכת הבריאות את דעתם של אזרחי המדינה בסוגיות שונות הקשורות לבריאות. למשתתפים ניתנת האפשרות לקחת חלק בדיונים בסוגיות של אתיקה ומדיניות אשר מעסיקות את מערכת הבריאות בישראל, לייצר דיון ציבורי ואזרחי ובעיקר להביע את דעתם בנושאים ערכיים ועקרוניים ברמה הלאומית. השיח הציבורי אשר נוצר בקבוצה זו יוצג למקבלי ההחלטות במטרה להפוך אותו לאחד השיקולים בקביעת המדיניות. אתם מוזמנים לקחת חלק בדיונים ולסייע במיצובה של חוכמת ההמונים ככלי לגיטימי במערכות השלטון.
האם לא כל האופציות הן אותו הדבר? עליה בהוצאה הפרטית על בריאות? די עם היופימיזם!
- 0
- שתפו
דווחוהאפשרות הראשונה בה כל אזרח יחוייב לרכוש ביטוח סיעודי המתאים לאורח חייו ולאפשרויותיו הכלכליות, לדעתי. היא המוצלחת ביותר.בצורה זו כל אדם אם יזדקק חלילה לאישפוז במוסד סיעודי יוכל לבחור את המוסד העונה לדרישותיו הטיפוליות והכלכליות.
- 0
- שתפו
דווחולמיטב הבנתי יש בביטוח הלאומי שאנו משלמים גם תשלום לענף ביטוח סיעודי.
כ"כ יש ביטוח סיעודי גם בביטוח המשלים של קופות החולים.
- 0
- שתפו
דווחושלום רב,
תוספי הסידן נבדלים זה מזה בהרכבם, מה שמשפיע על ספיגתם ולכן על זמינותם בגוף.
סידן, כמו כל תרופה אחרת, צריך להלקח רק כאשר הוא חסר בגוף המטופל..
אם קבלת אבחנה של סדק בצלע, הרי שרופא ראה אותך, ואולי גם עברת צילום או אולטראסאונד.
האם משהו מהם רשם לך סידן לטיפול בסדק שבצלע?
בבדיקה בספרות שלי, לא מצאתי קשר בין סדק בצלעות לבין התוויה ללקיחת סידן, להפך מצאתי מאמר שמסכם עבודה שמצביעה על כך שלקיחת מינונים גבוהים של סידן (מעל 800 מג ליום) קשורה לניוון העין בגיל המבוגר. ראה כאן.
כך שחשוב מאד לקחת סידן רק אם באמת נחוץ ורק במינון שנקבע לך על פי
- 0
- שתפו
דווחו