גזר או עוגת שוקולד?
כשאנחנו פותחים את המקרר מה אנחנו בוחרים לאכול ירק בריא כמו גזר או עוגה מפתה?
לפני יותר מ-4 שנים כתבתי על זה פוסט ובו הראתי שבין השאר ההבדל בבחירה נמצא להיות קשור עם איזור מח הקשור עם למידה וזיכרון שהופעל אצל המשתתפים כשהם בחרו מזון בריא יותר על פני מפתה יותר.
נראה שאיזור זה פעיל כמו האמא הדואגת שלנו שהסבירה לנו לגמור את הירקות לפני שנפנה לשוקולד…
היכולת שלנו להתמיד בשמירה על בריאותנו קשורה עם היכולת שלנו להפעיל את האיזור הזה במוחנו.
עכשו הראו חוקרים מ- Caltech שההחלטה תלויה במהירות שילוב הערכת הבריאותיות של הפריטים העומדים לבחירה.
בבחירת המזון משולבים שני מרכיבים: הטעם והערך הבריאותי שלו והחוקרים רצו למצוא באיזה שלב הם משולבים בהחלטה.
היות ואת הטעם של המזונות החביבים עלינו אנחנו מכירים טוב, הניחו החוקרים ששיקול הטעם נכלל בהחלטה ראשון. לעומת זאת השפעת הבריאות של המזון היא יותר נרחבת ומופשטת, כמה קלוריות מכיל המזון? כמה שומנים יש בתוכו? כמה פחמימות? ייקח יותר זמן לסכם ולשלב בהחלטה בייחוד במצב של פחות שליטה עצמית.
כדי לבחון את התאוריה שלהם, הם פיתחו טכניקה שבחנה את מהירות התזוזה (בטווח של חלקי שנייה) של עכבר המחשב, שהופעל בזמן הבחירה שעשה הנבדק.
בניסוי השתתפו 28 סטודנטים מתנדבים רעבים שנבקשו לדרג 160 מזונות שהוצגו בפניהם במחשב. בטווח הדרוג נתבקשו הסטודנטים להחליט בין -2 עד +2 כשערך דירוג המזון יכלול את בריאותו, טעמו וכמה ירצו לאכול אותו אחרי שהניסוי יסתיים.
בשלב השני הוצגו לסטודנטים 280 תמונות של זוגות אקראיים עם אותם מזונות והם התבקשו לבחור בלחיצת עכבר באיזה מזון יבחרו מכל זוג.
מה שמצאו החוקרים היה שקצב השתלבות ידע הבריאות בהחלטה השפיע על ההחלטה, לדוגמה בבחירה בין פיצה וכרוב ניצנים, נטה הבוחר לעבר הפיצה אבל כשמהר שילב את הידע הבריאותי על כרוב הניצנים הוא בחר בסוף לאכול כרוב ניצנים. לעומת זאת במקרה שהמידע על בריאות כרוב הניצנים השתלב מאוחר בהחלטה, זה היה כבר מאוחר מדי והבחירה היתה – פיצה.
זמן ההחלטה הוא מאוד מהיר, בסיכום הסטטיסטי של תזוזת העכבר, ראו שמידע הטעם מגיע מהר יותר בכ- 200 אלפיות השניה לעומת מידע הבריאות.
אצל 32% מהנבדקים הבריאות בכלל לא השפיעה על החלטותיהם והם בחרו רק על פי הטעם.
המסקנה – היות ואנחנו מחליטים תוך שניות מה לאכול ההחלטה לאכול בריא תלויה בעשירית השניה של ארגון ההחלטה.
איך שליטה עצמית יכולה להשפיע?
החוקרים חילקו את המשתתפים לשתי קבוצות, אלה שבחרו הרבה במזון הבריא (קבוצה עם שליטה עצמית) ואלה שבחרו בעיקר על פי הטעם (קבוצה עם מעט שליטה עצמית). הקבוצה עם הפחות שליטה עצמית שילבה את מידע הבריאות בבחירת המזון, בממוצע כשליש שנייה מאוחר יותר לעומת הקבוצה עם השליטה העצמית.
נראה גם שאלה המשלבים את מידע הבריאות מהר יותר בבחירת המזון מייחסים לבריאות יותר חשיבות.
האם כדאי להשהות במספר שניות את ההחלטה לבחירת המזון וכך נבחר יותר במזון בריא?
-
3 תגובות
