אז מה? תזונה עתירת פחממות או שומנים? מה הטרנד היום בעולם התזונה והבריאות?

תודה לרופא ד"ר דן קרת ממובילי הגישה הטבעית בישראל בטיפולי לב, סוכרת וסרטן שכתב את המאמר הבא:

אז מה? תזונה עתירת פחממות או שומנים? מה הטרנד היום בעולם התזונה והבריאות?

לכל מי שמתמודד עם סוכרת, תסמונת מטבולית (הסוכר, לחץ הדם, שומני דם והמישקל מתחילים לעלות בהדרגה) או שסובל מעודף משקל, המאמר הזה הוא בשבילכם. אנו חיים בעולם של שפע הסובל משיעורי השמנה הולכים ועולים, ובעקבותיה עליה משמעותית בתחלואת הסוכרת.

המגמה התזונתית (היחסית חדשה יש לומר) המומלצת למתמודדים עם בעיות אלה היא של הפחתת פחממות, בעיקר אלה עם אינדקס ועומס גליקמי גבוהים, והחלפתן במזונות עתירי שומן בריא. אותה מגמה מובילה מאשימה את הפחמימות בעלית המישקל המתרחשת בחברות שפע מערביות ובעולם בכלל.

פחממות גורמות להפרשה מוגברת של אינסולין (האיש הרע בסיפור שלנו) מהלבלב, היוצר מצב אנבולי (בונה רקמות), והגורם בעיקר להשמנה ביטנית ומכאן לביטויים השונים של התסמונת המטבולית וסיבוכיה. רובנו לא רוצים בשגשוג רקמת השומן שלנו, בטח לא באזור הבטן, ולכן חשוב שנאכל באופן כזה שלא יגרום להפרשה מוגברת של אינסולין, כלומר פחות פחממות. אותה השמנה בטנית הנגרמת מהפרשת יתר של אינסולין, גורמת לירידה ברגישות הגוף לאינסולין וכך נוצר מעגל קסמים שלילי. יותר אינסולין, יותר השמנה, ירידת רגישות לאינסולין, הפרשה מוגברת שלו, השמנה נוספת וכן הלאה.

המשכו של תהליך לא רצוי זה היא בהתפתחות התסמונת המטבולית ולאחריה סוכרת. זהו תהליך ידוע מראש שניתן לראותו בבדיקות המעבדה. משנה לשנה רמת הסוכר עולה בהדרגה עד שממש פורצת מחלה.

לעיתים לא מספיק רק לעבור לפחממות עם אינדקס גליקמי נמוך, אלא יש צורך להפחית גם את העומס הגליקמי הכללי, כלומר ליצרוך פחות פחממות. האינדקס הגליקמי מבטא את קצב עליית הסוכר בדם מייד לאחר אכילה של מזון המכיל פחממות. הפחממות מתפרקות לסוכר ונספגות לזרם הדם. קצב הפירוק של הפחממות וקצב הספיגה שלהן בדם יקבע את האינדקס הגליקמי.

כאשר הסוכר עולה מהר בדם ולרמות גבוהות, כמו במקרים של לחם (כן, גם מחיטה מלאה), סוכר, כל מוצרי הקמח, אורז, תפוחי אדמה ומוצריהם, למזון זה יהיה אינדקס גליקמי גבוה. כאשר הסוכר עולה לאט ומתון- למזון זה יהיה אינדקס גליקמי נמוך. מבחינת אבות המזון, כמובן שהפחממות גורמות להפרשה הגבוהה ביותר של אינסולין, החלבונים גורמים להפרשה בינונית של אינסולין, והשומנים גורמים להפרשה המועטה ביותר של אינסולין. זו הסיבה שכדאי לכם להחליף חלק מהפחממות שאתם צורכים בשומנים בריאים כמו אגוזים, שקדים, גרעינים (חמניה, דלעת, צנוברים), אבוקדו, זיתים ושמן זית. ברגע שתעשו זאת, לבלבכם יפריש פחות אינסולין וגופכם יתחיל להצטמצם. עוזרת לתהליך זה העובדה שאצל רבים הפחתת פחממות, בעיקר אלה המתפרקות מהר לסוכר, מפחיתה את התשוקה לפחממות, למתוק ולאוכל בכלל. שומן לעומת זאת נותן תחושת שובע לשעות רבות כך שכולם יוצאים מרוצים.

אם הייתם רגישים ללקטוז (סוכר החלב) מניח שהייתם נמנעים ממוצרי חלב המכילים אותו. אם אתם חווים עליות סוכר/ משקל, יש להניח שאתם סובלים מרגישות לפחממות. נהגו בהתאם.

מנסיוני הקליני בשנים האחרונות, מאז שאימצתי את שינוי המגמה התזונתית המתואר לעיל, ההצלחות עם סוכרתיים פשוט מחממות את הלבלב. חלק ניכר מהמטופלים יורדים מאינסולין ו/או מתרופות לסוכרת בד בבד עם ירידה במישקל כמובן. נסו לאכול ללא קמח וללא דגנים למשך שבוע שבועיים וראו מה קורה לסוכרכם ולמישקלכם.

לפני שנתיים לערך גיליתי להפתעתי שהסוכר שלי מתחיל לעלות ולעבור את ה- 100. גם בדיקת המעקב של שלושה חודשים אחר רמות הסוכר (HgBA1C) היתה גבוהה מהנורמה – 5.9. הייתי מופתע ביותר שלמרות אורח חיי היחסית בריא והשופע-תנועה הגעתי למספרים כאלה. עובדה זו ביחד עם כמה ספרים בתחום (בטן של חיטה ואחרים) גרמו לי להימנע כמעט לחלוטין מחיטה ומוצריה, אף שיש לי חיבה יתרה לכמה מהם. המדיניות שנקטתי היא פשוט לא להכניסם הביתה. בעבר, לחם טוב/חלה/עוגה, גם אם היו במקפיא, היו קוראים לי, מפתים אותי ולעיתים אף מקיימים איתי שיחות ארוכות ועקשניות עד שהייתי מתמסר להם ופורס לי פרוסה (האמת, יותר מאחת). מאחר שהיום מוצרי החיטה ניראים בעיני פחות כמזון שנועד לבני אדם, ויתרתי. היתרונות והרווחים עולים לעין ארוך על ההפסדים. בינתיים הפחתתי את ה- HgBA1C  ל- 5.7 ועוד היד נטויה.

בברכת בריאות,

ד"ר דן קרת

[email protected]  03-5117075