מילים של לפני השנה החדשה

יושבת וחושבת איך אוכל לסכם בכמה משפטים כזו שנה…אפשר להגיד הרבה על השנה הזו, אבל יותר מהכול, השנה הזו הייתה השנה שבה התחלתי למצוא ולהתחבר למי שאני. לרצונות שלי, לתשוקות שלי, לכעסים שלי, לפחדים שלי…לחולשות וגם לנקודות כוח. בשנה הזו יצרתי כמה וכמה קשרים משמעותיים שלימדו אותי מה זה להיות בתוך קשר אמיתי ואותנטי, בריא והדדי…בלי לפחד להיות נוכחת באמת כפי שאני בלי מסכות. היו גם לא מעט פרידות השנה הזו… פרידה מטיפול משמעותי, פרידה מבן זוג, פרידה מאיזור המגורים ומהרבה מהמוכר לי, אבל יותר מהכול זו השנה שבה החלטתי באמת להיפרד מהמחלה שלי. לשים אותה מאחוריי ולתת לי, לעצמי, בלעדיה, לצוץ ולעלות על פניי השטח. זו אמנם לא בחירה שנעשתה בעבר, זו בחירה שאני עושה כל יום אבל אין שמחה ממני להתחיל את השנה הזו בהרגשה שאני באמת בעיצומו של תהליך הפרידה הזה. עוד כמה ימים אני סוגרת פה חודש בבית השיקומי, חודש לא פשוט, בו הייתי צריכה לבסס לעצמי הרבה יכולות עיכול, הן פיזי והמון רגשי…אך אני באמת שמחה להגיד שהימים עוברים והקושי פוחת, אמנם יודעת שיעלו ויצוצו קשיים בהמשך, אבל אני מאמינה בעצמי ובצוות שאדע להיות בקושי וגם לתת לו לחלוף. קיבלתי פידבקים מאוד חיוביים על ההשתלבות ועל שיתוף הפעולה שלי כאן, וזו הייתה נקודת תפנית מאוד מחזקת עבור בחורה כמוני שחוותה רק אכזבות מעצמה. אז מה אוכל לאחל לעצמי ולכולנו השנה הזו? שנראה בעצמנו את הטוב, שנדע לעבוד ולקבל את הפחות.. שנלמד ליצור קשרים וחוויות מספקות, שיעשו לנו טוב אמיתי על הנשמה. שסוףסוף נטעם את טעמם הטוב של החיים אחרי כלכך הרבה שנים ארורות של חולי..שנהנה, שנצחק, שנחייך,שנאהב….נאהב בעיקר את עצמנו, מבפנים ומבחוץ, באמת וללא תנאים.. כן, אני קצת קיטשית או קלישאתית לא משנה איך תקראו לזה, אבל היום אני במקום שבאמת מאמין ורוצה בטוב…כי מגיע לנו, לא?  שנה טובה לכולם (: