מתוסכלת

שלום לכולם,

שם בדוי נטע, לא יודעת למה בחרתי אותו..

המציאות- אני בת 30, יש לי תינוק כבן שנה (בכור) ובן זוג שאוהב אותי מאוד ( הוא לא יודע מה עובר אלי ואני מפחדת לשתף אותו)

אף אחד חוץ מהם לא אוהב אותי(ככה אני מרגישה) אני עושה שטויות וטעיות בכל מצב 

אני בחרדה מתמדת שאנשים ידעו מה יש לי וכמעט ואין לי חברים

הרחקתי את המשפחה שלי ואני גם מרחיקה את המשפחה של הבן זוג שלי

כל מה שעשתי ואני עושה היום מרגיש לי כטעות ( אפילו הבן שלי) והוא כל כך מתוק תמים וחף מפשע

אני רוצה טיפול אבל לא רוצה כדורים אני רוצה עזרה אבל מפחדת שייקחו לי את הילד

חזרתי לעשן סגריות וסמים ולא טוב לי בכלל אם זה

אני מודעת לעצמי עד כאב אבל לא מצליחה לשנות את המחשבות שלי

ערב חג היום ואני יושבת בבית לבד וכותבת פוסט ממורמר בבלוג שפתחתי כדאי להוריד אבן מהלב

אני מפתחת אובססיה לגסתי ולשכנה שלי אובססיה לא טובה

אני רוצה וצריכה עזרה………..