שלום אני בת 27 אני משתעלת שיעול נבחני מאז שאני תינוקת , כל חורף זה מחמיר לי, עד עכשעו הייתי לוקחת סירופ לשיעול עם קודאין בפנים וזה היה נרגע לאחרונה זה פשוט החמיר גם עם זה, הייתי אצל אף אוזן גרון עשה לי בדיקת סימפונות אמר שהבדיקה תקינה ושלח אותי לרופא ריאות, רופא ריאות שלח אותי לבדיקת נשיפה לראות את תפקוד הריאה התשובה הייתה תקינה , רק אצל אלרגיולןג עוד לא הייתי , אבל אני אובדת עצות וכולם מפחדים שכשאני משתעלת בלופים של נביחות בעבודה , וכיאלו בפועל אין לי טיפול אני מופנית מאחד לשני , אז פניתי אליכם אולי יש לכם דרך מה להמליץ לי , קראתי באינטרנט שזו מחלת ילדים האם זה יכול להיות סטרידור כרוני למבוגרים? מה הטיפול אם כן? אודה לתשובתכם המהירה open
אין לי פנים של תינוק, היום אפילו הייתי לא מגולח, אני לא נראה כמה נער. לא מבין איך זה, או שלאנשים אין נימוס(הסטנדרט הישראלי) ולא יכולים לקרוא לי "אדוני" "בחור" או אפילו "אחי" או שאיך שאני רואה את עצמי שונה בצורה עצומה מאיך שאחרים רואים אותי. הייתי רוצה שיתפסו מרחק וישתמשו בשפה רשמית, אני לא הנכד שלך בן ה5 יא סבתא, רבאק. open
כולם צדקו, אני טיפש שלא מסוגל לקבל אחריות על עצמו וכולי דיבורים. המראה נשברת מרוב שאני מגעיל ושקרן ולא שולט בעצמי. ואין אשפוז יום כי אין מקום. והחיים שלי בפח ואני לא רוצה לטפל בעצמי אבל אמרתי שאני אעשה את זה כי אני לא רוצה להתאשפז שוב. יש לי פגישה עם רווחה אחרת בשני בגלל שהרווחה בעיר שהייתי בה לפני הרימה ידיים עליי. והם הולכים להציע להכניס אותי לבית הספר ואני לא רוצה ללמוד. ואני לא רוצה לצאת מהבית. ואני לא רוצה לפגוש אנשים. ואני לא רוצה לשמוע מבוגרים מזדיינים מדברים על חומר שאני דוחף לתחת ומחרבן שמונה שעות ביום. ואני לא רוצה לעשות מבחנים ובגרויות. ואני רוצה רק להרוג את כולם ולהרוג את עצמי ונמאס לי. נמאס לי. אני רוצה לצרוח אבל אבא ישן. אני רוצה לצרוח אבל אחות שלי ישנה. אני רוצה לצרוח אבל לא רוצה שישמעו אותי. כי הסבל שלי הוא רק שלי. ואני מבין שאני טועה וככה לא מקבלים עזרה אבל אני לא רוצה עזרה. אבל גם זה לא נכון לפי מה שאומרים. ואם אני אחיה עד גיל שמונה עשרה אני כנראה לא אעבוד. וכנראה לא אצא מהבית של אבא עד שהוא יזרוק אותי. וכבר עוד מעט נגמרות לי הסיגריות ואני אתחרפן כי אני מכור. כי אני מעשן כל היום. כל חצי שעה. ואני מרגיש את השקעים מתחת לעיניים אבל לא יכול לישון. ויש לי בחילות וכאבי ראש וכאבי גב מהפריצות דיסק. ובא לי פשוט לטבוע. להרגיש את המים חודרים לאוזניים שלי וגורמים לשקט תת ימי, כזה שמרגישים רק בבריכה או בים, כשכל הגוף מתחת למים. לשכב שם לתמיד. לבד. ולעשן את החיים שלי. אני תינוק מסריח עם תסביך אלוהים זה מה שאני open
רציתי לשאול אתכם אני לפני 11 חודשים נדבקתי בנגיף הקורונה הארור שקיבלתי אותו מאוד רע הרגשתי רע המון זמן וילדתי גם תינוק שבוע וחצי אחרי שנדבקתי לא אושפזתי במהלך המחלה ברוך השם או נזקקתי לטיפול רפואי אבל הרגשתי רע מהמון מובנים. אחרי בערך ,3וחצי או 4 חודשים לאחר ההילמה התחיל לי פעימות מוקדמות או תחושה דל דופק מהיר מידי גם במנוחה ממש צרגישה את הדופק חזק וזה גורם לשבת ולהרגיד קצת חלשה ומסוחררת לא יותר מזה. עשיתי את כל הבדיקות אחרי הקורמה והכול תקין ברוך השם אחרי שהמשיכו הכאבים וההפרעות האלה המשיכו המשכתי לטפל עם בדיקות והכול תקין אתמול הייתי אצל קרדיולוג לא ממש שהקשיב לי למצב שלי ולא היה נחמד במיוחד אבל בסדר ואמר לי הכול תקין ושאמי אישה בריאה ואם זה מציק לי להרגיש את הפעימות שיש לכולם אגב ורק אני מרגישה אותם לקחת תרופה שנקראת קרדילוק ???! 1.25 מג לחודש ימים ???! והפעימות המוקדמות שלי קוראות כל יומיים שלוש לפעם או פעמיים ביום למשך של שנייה אחת בלבד פעם אחת לפני חודשיים היה לי התקף של דופק מהיר למשך של דקה כמעט אבל שזה בא והולך כזה הפחיד אותי מאוד אז הזמנתי אמבולנס בדקו אותי תקין לגמרי אמרו שאני בריאה בממדים שלי כרגע אז... בכל אופן השאלה שלי האם להתחיל את התרופה או לא זה לא ברור והתורים לקרדיולוגים בכללית זוועה צריך לחכות חודשיים או יותר... תודה רבה open
יש לי פחד מהחיים מחשבות אני אישה מאוד חזקה אני בשנת שבתון מבחירה היו לי 8 שנים מאוד קשות אני מטפלת.בילדים תוך כדי תוך כדי דברים מחיי המשפחה והבעל פיתחתי פחד כמו סוג של דיכאון אבל אני נופלת ומרימה את עצמי מהתחתית חברה טובה אמרה לי שאני צריכה לעשות דברים בשביל עצמי עשיתי קצת ספורט לפני הקורונה חוגים כאלה הרגשתי בעננים זומבה ופילאטיס זה נתן לי כח לחיות משהו בנשמה שלי לא רגוע מה לדעתכם אני צריכה לעשות כדי לחייך הרבה חלביות שמחה אאלץ לשוב למשרתי הקודמת טיפול בילדים כי יש לי תינוק ואני רוצה לגדל אותו עד גיל 3 ואת ילדי ולכן אצטרף לעבוד בזה שוב open
הי, אצל בני בן השנה וחצי עם אטופיק דרמטיטס קשה, הופיעו לאחרונה נקודות אדומות בטיטול, האם זהו סוג של אטופיק? או שאני אמורה לדאוגג ממשהו אחר? מישהו נתקל בזה? open
שלום רציתי לדעת באם גלוקומין וראפסל ניתן לקחת יחד או נניח בהפרשים של שעה שעתיים או שעלול להיות תגובה בין התרופות ? כעת עם קרוהן פעיל ואני גם חולת סכרת 2 אבל החלו שלשולים עם ריריות. התור שלי קבוע לעוד חודש לגסטרו ובמקביל חייבת לטפל גם בסוכרת . התחלתי עם 1 גרם בחלוקה ל2 מנות אחת בבוקר והשניה אחרי צהרים. אני יודעת שזה מעט אבל אני בהתייעצות הולכת כמו תינוק עם הרופא בכדי לבדוק אם אין אלרגיה לרפסל . ולעת עתה שזה היום הראשון ברוך השם בסדר אין. אך צריכה לדעת אם יכולה לקחת גלוקומין 850 מג למרות שזה עשוי להגביר יציאות . אודה לתשובה כי הכל בניסוי ותהייה שוב . איזו מכה זו הקרוהן הזה אין חיים כל הזמן סביב זה . אני חלשה וכואב לי כל הגוף ובקושי יכולה לישון עם הכאבי בטן שבאים והולכים לסירוגין אני צריכה להדביק לי אסלה לאחוריים . מותר גם לצחוק נכון ? בנוסף אני רוצה לברר לגבי מחקר שנעשה בעיניין מחלת הנשיקה שאומר כי מי שחלה בעבר (לפני מחלת הקרוהן קוליטיס) עשוי לפתח מחלות אוטואימוניות כגון קרוהן קוליטיס. לדאבוני חליתי לפני הקרהון במחלת הנשיקה ולאחר כשנה החלו שלשולים למשך חודשיים שנפסקו ועשו בדיקת סיגמו ולא נמצא דבר . לאחר כ8 שנים התפרץ הקרוהן בגיל 42 שזה נחשב לנדיר הרופא אמר שזה קורה רק ל1% מכלל האוכלוסיה שחולה בקרוהן וזה נדיר. ובנוסף חליתי שנים קודם בצבא בחצבת שגם לה יש השלכות קדימה. מניחה , כי שתי מחלות אלו למעשה דפקו לי את המערכת האימיונולוגית והחלישו את מח העצם וכך אני עם קרוהן קוליטיס כרוני מזה כ12 שנים . גם למדתי איך לחיות עם זה . ועד לפני שנה סוכרת היתה תקינה . חייבת לציין שהגלוטן של הלחם האחיד עזר לי לא מעט פעמים עם כל התלקחות . אני רוצה לדעת אם יש טיפול שאינו בהתוויה אך ניתן לקבל אותו ללא שום בעיה שקשור לplx pad . את הטיפול ניתן לקבל בהמלצת רופא גסטרו בלבד. ככל הידוע עבר בטיחות ואין שום תופעות לוואי ומשקם את מערכת החיסונית והאימונולוגית הוא ניתן בהזרקה לשריר . ידוע לי שבאיכלוב מכירים את הplx pad אך לא בגסטרואנטרולוגיה אלא בהמטולוגיה או כל מה שקשור לטיפול במערכת האימונית של הגוף למשל שיקום מח העצם . אבקש בכל לשון של בקשה מכל גסטרו שלא יהיה כאן ליצור עימי קשר על מנת להתייעץ ולקבל טיפול זה . משום שאין שום תופעות לוואי ומשום שעבר בטיחות ומשום שקיבל אישור הFDA אמריקאי. אני חייבת לטפל בעצמי ולשקם את הגוף אני צריכה עזרה . הטיפול היחידי שאני מוכנה לו זה רק מה שציינתי אלא אם גסטרואנטרולוג יאמר לי שלא יעיל . כל שאר הטיפולים כשלו ! אשמח בפרטי או בפרסיה אין שום בעיה וגם לא איכפת לי בתשלום . אתן את כל הפרטים שידועים לי לגבי זה וביחד נחליט . תודה על ההקשבה בנדון ורצון הטוב. open
שוב. מגיע הלילה. עם התחושות הבלתי מובנות האלה.. השליטה נמחקת כאילו לא הייתה מעולם. ושוב.. אני רוכנת עם מעט הכוחות שנוצרים בסוף עוד יום. ובדמיון אני מחזיקה בסכין שחודר היישר אל תוך ליבי. ובדמיון הזה.. כל כך חי. אני מרגישה את הסכין מתהפכת מצד לצד. וחודרת עוד פנימה. ועוד. ואני מגלה יותר ויותר כמה אני חסרת כוחות. כמה מליוני החלומות הבלתי פוסקים.. ואני.. מובסת. מנוצחת. למרות הכל.. אני כאילו כלום. עוד רודפת בזעת דמי אחרי כשרונות.. אחרי מילים. אחרי משפטים.. זה לא משנה כמה אשיג.. בסוף יום אני בקושי נושמת. נוטפת דם של הדחקה. דמיון שעולה על המציאות. ושוב.. אני יודעת שעבר עוד יום.. אבל אין לדעת עוד כמה ימים אוכל לעבור. כל יום הוא מפגש בלתי מתוכנן עם הקצה. ושוב. עוד הזדמנות. להתנשף ובעל כורחי לבחור מחדש בחיים. להתחיל שוב מסע.. כמו תינוק. חסר עצמאות. חסר ידע.. הכי בסיסי. איך לחיות. ואני מחפשת במסע הזה. בכל עבר.. את אותם הכיתות שבהם השפלתי את עצמי. את אותם המורים שהתישו את כוח הרצון שהיה לי.. אבל הפעם.. שערי בית הספר יעוטרו בשם "בית הספר לחיים". שם אני רוצה להיות. שם אני רוצה ללמוד. אין לי שום עניין בדבר אחר. מלבד לזעוק בקול אילם האם יש מישהו.. מישהו שיודע איפה בית הספר לחיים. ואם כן.. איך אוכל להתקבל. #הדמעות של הלב open
אני לומדת בכיתה קטנה בבית ספר ״רגיל״ ועד עכשיו קשה לי לקבל את זה שהעבירו אותי חזרה לכיתת תקשורת (מאז כיתה ב׳) אני מרגישה כאילו זה כישלון,מפני שבכיתה קטנה יש יותר צוות שמחליט עליך ואתה מוגבל יותר בעצמאות. אני כבר שנים מנסה לשתף את זה ולא כזה מבינים אותי. אני לא יודעת איך להסתכל על הדברים הטובים שבזה כי תמיד אנחנו לומדים רגיל כשכולם בבית/באים לתגבורים. אני ניגשת לבגרות מלאה ואני נשארת בשביל זה עוד שנתיים לכישורי חיים בנוסף. אני מרגישה כמו תינוקת כשצריך כל פעם להשגיח עליה,אני מרגישה שאין לי חברים ולא מספיק אוהבים אותי (למרות שאני יודעת שזה ממש לא נכון) הלוואי שאני לא ארגיש כזאת חריגה open
בלוג הנחיית הורים לגיל הרך בשיטת האינטיליגנציה הרגשית חורף עם ילדים היי הורים יקרים.חשתם בקור של הבוקרים האחרונים?אתם בטח הוצאתם את הסוודרים, מעילים ועוד מיני בגדים מחממים לקטנטנים. והינה אתם עומדים לצאת מהבית לגן/בי'ס , והקטנצי'ק מתנגד בכל תוקף ללבוש כל דבר שהוא ארוך שרוולים. לכמה מכם זה קרה? אתם ההורים בהיסטריה ודאגה פן יתקררו חלילה ומה עושים כדי לשכנע? ובכן , אני ממליצה , תסבירו להם את הסיבה למה… open
שלום. אבא שלי מושתל כליה כשנתיים. נוטל תרופות למניעת דחייה ולא אדם בריא במיוחד, חטף מחלות זיהומיות כבר מספר פעמים. האם עליו להימנע ממגע עם תינוק שמקבל חיסונים? לאיזה פרק זמן לאחר כל חיסון? נכון להיום אני מדברת על חיסון של 4 חודשים. open