שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

בר

בר

חבר קהילה
הצטרפתי ב־ 27/07/19

קצת על עצמי

אני בת 18 ומאובחנת על הספקטרום האוטיסטי, אוהבת לצייר ולפתור תשבצים ותלמידה מצטיינת

בלוגים שמעניינים אותי

בר

שלום לכולם.

אני מרגישה מאוד עצובה ששירי והילדים לא משתחררים, ואני כל הזמן דואגת להם וכועסת על אלוהים על הממשלה ועל כל החברה שלנו שהגענו למצב הזה.

אני מרגישה שכדי להביע דעה קשה נוקבת נגד הממשלה אני צריכה להיות שחקנית ב״ארץ נהדרת״ כי ככה לא יקראו לי ״בוגדת״ ו״מסיתה״

 

  • User Avatar
    2 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
בר

היי, יש לי נטייה להיות יותר מידיי איטית... אני גרה עם אחיות שלי בבית והן כל הזמן מתלוננות שאני תופסת להן את המקלחת בשעות מאוחרות (כי אני מצחצחת שיניים ומתלקחת)

אני כל כך כועסת על עצמי שאני עסוקה בלראות טלוויזיה בימי שישי בלילה ואז לצחצח שיניים וללכת לישון ב4:00 בבוקר.

בא לי כבר להיפטר מהאיטיות הזאת...

אני כל כך מרגישה רע עם עצמי שאני פוגעת באחיות שלי ולא מתחשבת בהן...

זה גורם לי למצוקה נפשית

אין חשש לבריאות המושתלים (צילום: panthermedia)
  • User Avatar
    3 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
בר
אני מרגישה ממש רע עם עצמי,שקשה לי להיות אופטימית לגבי המצב של הקורונה במדינה ובעולם (ואני בדר״כ בן אדם מאוד אופטימי). בעיקר לגבי החיסון,שהרגשתי שיש קצת יותר מידיי יהירות לגביו בישראל (עם כל ההערכה שלי לצוותים הרפואיים ולמדענים ובאמת כל הכבוד להם!!!). כי אם חס וחלילה הוא לא יעבוד,אני רוצה להיות מוכנה לאפשרות הזו... אני כועסת על עצמי בלי כוונה,למרות שאני הכי לא רוצה לכעוס על עצמי,כי אני לא רוצה ליראו אותי,כ״לא אופטימית״.
  • User Avatar
    7 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
בר
היי,אני בספקטרום האוטיסטי. יש לי קושי כשאני נבהלת מצחוקים (בגלל הרגישות והקושי בוויסות החושי שיש לי). יש צחוקים שאני נבהלת יותר והאדם שצוחק את הצחוקים האלה אני מרגישה לא נעים איתו (למרות שהוא לא יודע כלל על זה שאני נבהלת מצחוקים). המשפחה הקרובה והמטפלים שלי יודעים שאני נבהלת מצחוקים,אני חווה את זה מאז שנולדתי. ועצוב לי שבגלל הקושי הזה יש וויכוחים במשפחה. אני אדם רציני,קשה לי לקבל את מי שאני. אחיותי שהם ״שטותניקיות״ אני מאוד מקנאה בהם שהם זורמות וצוחקות ביחד. אני מרגישה רע שאני לא נולדתי כמוהן,קשה לי להבין את ההומור שלהן וזה גם לא כ
  • User Avatar
    2 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
בר
היי לכולם! אני לומדת במסגרת המשך בחינוך המיוחד (לא עתודה). אני מרגישה רגשות מעורבים כי מצד אחד שכל התלמידים בבית בגלל המצב של הקורונה. ואני כבר התרגלתי שאין תלמידים בבית הספר והרבה יותר שקט ורגוע אצלי בנפש (קשה לי עם רעש בגלל האוטיזם). ומצד שני קשה לי להישאר לבד ולהרגיש את החריגות שלי כאוטיסטית בחינוך המיוחד (בגלל שרק החינוך המיוחד בא לבית הספר) ובבקשה אל תחשבו שאני לא מעריכה את השגרה שלי שאני באה כל יום לבית הספר!!! בגלל שאני חרדה מרעש וקולות חזקים אני פוחדת שעכשיו כולם (התלמידים) יחזרו ויהיה לי קשה מאוד נפשית. אני מרגישה רע עם עצ
  • User Avatar
    2 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
בר
היי לכולם! אני לומדת במסגרת המשך בחינוך המיוחד (לא עתודה). אני מרגישה רגשות מעורבים כי מצד אחד שכל התלמידים בבית בגלל המצב של הקורונה. ואני כבר התרגלתי שאין תלמידים בבית הספר והרבה יותר שקט ורגוע אצלי בנפש (קשה לי עם רעש בגלל האוטיזם). ומצד שני קשה לי להישאר לבד ולהרגיש את החריגות שלי כאוטיסטית בחינוך המיוחד (בגלל שרק החינוך המיוחד בא לבית הספר) ובבקשה אל תחשבו שאני לא מעריכה את השגרה שלי שאני באה כל יום לבית הספר!!! בגלל שאני חרדה מרעש וקולות חזקים אני פוחדת שעכשיו כולם (התלמידים) יחזרו ויהיה לי קשה מאוד נפשית. אני מרגישה רע עם ע
  • User Avatar
    4 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
בר
קשה לי שכל הזמן אחותי חופרת על הצבא... זה מאוד מחרפן אותי כי אני כל כך מקנאה בה שהיא בצבא. אני תלמידה מאוד מצטיינת וכולם יודעים את זה,אבל היום הרגשתי שהיא לא מבינה את זה שכל כך קשה לי לקבל את עצמי שאני במסגרת המשך (למרות שבסך הכל טוב לי מאוד שם). אבל אני מרגישה יוצאת דופן כאילו שאני ב״hold” וכולם ממשיכים הלאה לצבא/שנת שירות/מכינה וכ׳ו. ובגלל זה מאוד קשה לי להתרכז במה שעכשיו כי אני כל כך משתוקקת להגשים את החלום וללבוש מדים,ואני פוחדת שזה יזיק לי!!!
  • User Avatar

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
בר
היי,אני לומדת בחינוך המיוחד (מסגרת המשך,אם אתם רוצים הסבר אשמח להסביר) אני מרגישה נורא רע עם עצמי שאני רוצה להישאר בבית ולא להגיע לבית הספר שכל שאר התלמידים בבית.ומצד שני אני לא מוותרת לעצמי ומגיעה לבית הספר (ואפילו נהינית,בעיקר כי אני במסגרת ההמשך) אבל אני מרגישה יוצאת דופן שרק אני וחבריי (בגלל האוטיזם) צריכים ״השגחה״, קשה לי מאוד עם ״היוצא דופן״ הזה שאני מודעת אליו ומרגישה אותו בעוצמה מאז שנכנסתי לחינוך המיוחד. חסר לי לראות את הידידים שלי מהכיתות האחרות,חסר לי לראות מורים שאני מכירה. מה לעשות??
  • User Avatar
    3 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
בר
שלום,בשבוע הבא אני חוזרת ללמוד. ואני עוסקת בספורט סדיר כבר כמה שנים (בהדרגה כמובן) אני פוחדת שבגלל שאני חוזרת מאוחר (ב15:00) ו2 בגרויות בשנה שאני צריכה להשלים (שדורשות ממני השקעה הרבה זמן) אז אני אוותר לעצמי אני ממש בחרדה מזה ואני רוצה להמשיך להתאמן!!!
  • User Avatar
    2 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
בר
כתבתי מערכון על הסלבס שבילו במסיבות בבתים פרטיים וקשה לי אם זה יפגע בהם ויעורר סערה אם אני אפרסם אותו בעתיד (עם שחקנים שמוצגים במערכון)
  • User Avatar
    2 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
בר
אני כל הזמן קורעת את עצמי כדי להישאר בריאה!!! לא משנה כמה אני מתאמצת כל הזמן אני מרגישה שאני לא אוכלת מספיק בריא ושאני שמנה מדיי (למרות שאני שוקלת רק 51 קילוגרם) אני נורא קשה לי עם הדימוי שלי,אני רוצה להיות עם קוביות בבטן כמו הדוגמניות האלה!!!!
  • User Avatar
    5 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
בר
אני מרגישה ממש מדוכאת,כמה שאני מנסה להתקרב לאחותי הקטנה (13.5) אני מרגישה שהיא כל הזמן בורחת אל החברות שלה. ואני מנסה להסביר לאמא שלי ״אמא,את יודעת שאני מנסה להיות איתה ואני לא מצליחה בגלל שהיא לא מעוניינת״ ולצערי היא לא כזה מאמינה לי... ומה שהכי כואב לי,שעם אחותי הגדולה זה בדיוק ההפך אני מרגישה שקשה לה ממש בגלל האוטיזם וזה ממש גורם לי להיות מדוכאת ״ולא להרגיש טוב נפשית״. אבל אי אפשר לחיות בהרגשה שאני אשמה כל הזמן בגלל האוטיזם שלי!!!
  • User Avatar
    4 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק