אני מרגישה ממש מדוכאת,כמה שאני מנסה להתקרב לאחותי הקטנה (13.5) אני מרגישה שהיא כל הזמן בורחת אל החברות שלה.

ואני מנסה להסביר לאמא שלי ״אמא,את יודעת שאני מנסה להיות איתה ואני לא מצליחה בגלל שהיא לא מעוניינת״ ולצערי היא לא כזה מאמינה לי…

ומה שהכי כואב לי,שעם אחותי הגדולה זה בדיוק ההפך

אני מרגישה שקשה לה ממש בגלל האוטיזם וזה ממש גורם לי להיות מדוכאת ״ולא להרגיש טוב נפשית״.

אבל אי אפשר לחיות בהרגשה שאני אשמה כל הזמן בגלל האוטיזם שלי!!!