רות123

אני פוסטראומה מורכבת דיכאון מחמיר לא יודעת איך לצאת מהמצב כל כך כואב לי לא בא לי לצאת מהבית רוצה לחזור להיות פעילה התקפי חרדה והתקפי זעם כרגע אצל אחותי כי לא יכולה לבד יותר. אני מרגישה אבודה לא מצליחה לקדם את קבלת הסל שיקום רע לי. זקוקה לתמיכה רגשית מיואשת רעשי רקע , כל אחד אומר לי משהו אחר מה אני עושה

שוב התת מודע אינו מאפשר לי ללכת לישון. מתחושה שרותח לי אני קופאת מקור. צרבות. נימול ברגליים. קשיי נשימה. רעד פיזי והרגשת שיתוק. כואב לי קשה לי ההתקפי חרדה האלה, כבר לא יודעת מה יעזור לי. הגוף עייף מצד אחד, אך ממש נלחם להחזיק מעל המים...

אני עברתי לגור בצפון במיקום שקט ומאז כבר כמעט שנה כל הזמן בדיכאון, אין לי חשק לכלום. היה לי קורונה וזה החמיר לי עוד יותר. הגעתי למצב שאני כמעט לא קמה מהמיטה, אין תיאבון, יודעת שחייבת לשנות את הסביבה שלי, אך אני מרגישה מוגנת בחוסר עשייה. יש לי תור לפסיכאטר רק עוד חודשיים,והסל שיקום נתקע לי... סובלת גם מחרדות אז לא עובדת ואין תיאבון ותכף נגמר הכסף לשכירות אז כל המתח והסטרס מגביר את המחשבות הדכאוניות. אין לי חשק לכלום.

אני חושבת שיש לי חרדת רעב. זקוקה כל הזמן לקנות אוכל. זה הגיוני כי הייתי בחיי המון ימים בלי אוכל, ובלי כסף לקנות אוכל. הבעיה שאני לא מצליחה להגיע לתזונה נכונה ומסודרת כי כל הזמן יש לח את הצורך לאגור עוג אוכל. אני לא מצליחה לצאת מזה. אשמח לקבל עיצה.

אני כרגע חווה משבר לא פשוט בעקבות אירוע טראומתי, וגם אין לי מגורים וסדר יום קבוע. זה הוביל אתי לחוסר עדייה, כבה אותי,עורר בי התקפי חרדה ומחשבות אובדניות. אם יש למישהו עיצה מה ניתן לעשות כדי להרגיש טוב יותר ןלמצוא את עצמימחוץ למשבר.