היי,אני לומדת בחינוך המיוחד (מסגרת המשך,אם אתם רוצים הסבר אשמח להסביר)
אני מרגישה נורא רע עם עצמי שאני רוצה להישאר בבית ולא להגיע לבית הספר שכל שאר התלמידים בבית.ומצד שני אני לא מוותרת לעצמי ומגיעה לבית הספר (ואפילו נהינית,בעיקר כי אני במסגרת ההמשך)
אבל אני מרגישה יוצאת דופן שרק אני וחבריי (בגלל האוטיזם) צריכים ״השגחה״, קשה לי מאוד עם ״היוצא דופן״ הזה שאני מודעת אליו ומרגישה אותו בעוצמה מאז שנכנסתי לחינוך המיוחד.
חסר לי לראות את הידידים שלי מהכיתות האחרות,חסר לי לראות מורים שאני מכירה.
מה לעשות??
