נכנעת

הייתי אמורה להגיע אתמול למרפאת כאב. קבעתי תור אך בסופו של דבר ביטלתי אותו אחרי שהבנתי שטיפול במרפאות האלו כרוך בכל מיני משככי כאבים חזקים, זריקות של חומרים שונים ומשונים וכו'. לא ממש ששתי למהר ולהכניס לגוף שלי כל מיני חומרים זרים. 

אבל הבה נודה בזה: אני מקורקעת. הכאבים מונעים ממני לעשות פעילות גופנית ופעילויות מהנות אחרות. כתוצאה מזה אני עולה במשקל וגרוע מכך זה משפיע לרעה על מצבי הנפשי. מצד אחד אני לא רוצה להכניס רעלים לגוף, מצד שני המצב הזה הוא רעל בפני עצמו, בעיקר המצב הנפשי. עם כל כמה שזה נראה לי מגוחך או מוגזם להכניס לגוף שלי כל מיני חומרים רק כדי שאהיה מסוגלת לעשות פעילות גופנית, אולי זה בכל זאת מה שצריך. 

אז קבעתי תור חדש. לצערי התור הכי קרוב שהצלחתי לקבוע הוא ל-21 ביוני וגם זה בתל אביב. (בעיר המגורים שלי, ראשון לציון יש תור רק לסוף יולי..) אז אני אקבל זריקות או לא יודעת מה, אולי זה לא הפתרון הכי אידיאלי אבל אולי עדיף על המצב כרגע. 

באיזשהו מקום אני עדיין מקווה שבכל זאת אמצא פתרון אחר, בכל אופן היתרון בתור הארוך הוא שיש לי עדיין זמן לחפש עוד פתרונות. בינתיים צריכה להשתדל שלא להתייאש לגמרי.