היי

כל כך הרבה קורה וקרה לי בחיים בתקופה שלא עידכנתי פה. סך הכול אני חיה את החיים הכי מלאים ומתפקדים מזה שנים, באופן מפתיע יד ביד עם התדרדרות מאוד קשה.. הגעתי למצב בו אני שמה את תהליך השינוי הנפשי לפניי הטיפול בסימפטומים. ואני ממש מרגישה משתנה, משתפרת, מתווצרת ממני סוף סוף איזושהי דמות מגובשת, שלא מוותרת ומקטינה את עצמה, שאומרת אמת אחריי שנים של שקרים, שמרגישה שיש לך ערך וזכות להסתובב בעולם הזה. גם הגעתי להבנה שאני בוחרת לא להלחם כרגע בהפרעה. שכל המלחמות שעשיתי בעשור האחרון לא הגיעו מהרצון שלי, וכעת אני בוחרת להקשיב לרצונות האמיתיים שלי, שמה בצד את המקום שמחפש לרצות את כל העולם. זה אולי נשמע נורא שהרצון שלי הוא להמשיך להיות חולה, אבל זו האמת. ופאקינג נמאס לי לייפות ולהסתיר אותה. אני חווה בתקופה האחרונה רגעים של אמירת אמת במקום שלא כלכך נעים להגיד אותה, מקום בו באופן אוטומטי הייתי בורחת לשקר. אלו חווית מכוננות עבורי. אני מרגישה כלכך שלמה ומחוברת. וזה מבחינתי מתעלה על יום בו התגברתי על סימפטומים. סתם, רציתי לשתף, למרות שאף אחת לא מגיבה לפוסטים שלי, דבר שבעבר היה זורק אותי למקום מאוד נמוך של ערך עצמי. היום אני מרגישה שאני אולי קצת משחררת מהמקום שמחפש פידבקים חיצוניים על מי ומה שאני. שיהיה לכולנו יום נפלא