מודעות להפרעות אכילה
אם להגיד בגדול- אני לא חושבת שיש מספיק מודעות להפרעות אכילה. אבללל כל פעם אני רואה עוד פוסט בפייסבוק של נערה שיש לה הפרעות אכילה אבל התקופה הרעה שלה מאחוריה. מצד אחד – מצער אותי לראות כמה בנות נופלות לזה וכמה עצב כרוך בהפרעה הזו. מצד שני- ככה עולה גם המודעות להפרעות.
הייתי רוצה לתפוס אומץ ולפרסם פוסט על הפרעות אכילה מהצד שלי. אבל זה אומר לחשוף את עצמך להמון אנשים שאולי לא היית רוצה שידעו על זה כי הם עלולים לשפוט . אבל המודעות חשובה מאוד וצריך לפעמים לשים פס על מה אנשים אחרים יגידו. הרי דעות של אנשים + אנשים כמוני שאכפת להם מה אומרים עליהם = מתכון לטריגר להפרעת אכילה. אז מה אתם חושבים ? לשים פס ולהעלות מודעות להפרעות אכילה? או לשמור לעצמי את הסיפור שלי?

- 0
- שתפו
דווחווואו, ממש מוכר לי. אני רואה בנות שאני מכירה שמסתבר שיש להן באמת סיפור םע הפרעות אכילה ואני ממש לא לבד... מצד שני- אפילו לכיתה לא סיפרתי.
אני ספציפית מפחדת מאד מהתגובה של אמא שלי שכבר שמעתי פעם מדברת על זה שהיא לא רוצה שידעו כי זה ייפגע לי בעתיד (סתם קשקושים כאלה.. מי שלא ירצה להתחתן איתי בגלל זה, ממש לא שווה את זה שאצא איתו בכלל... כי זה דבר שנצטרך להתמודד איתו ביחד)... החלום שלי זה פשוט לספר לכיתה וזהו. מקווה שעם המחנכת החדשה אוכל לספר כי יש לנו מסע ישראלי שאם אצא אליו אצטרך המון תמיכה (גם ככה הן תוהות למה אני לא יוצאת וכו'). מחכה
- 0
- שתפו
דווחואני חושבת שאם יש לך ההתלבטות הזו אז ללכת על חשיפה
אבל איני אשתמקצוע כמובן!
לדעתי עצם החשיפה גם כעצם ההודאה בבעיה ובהתמודדות איתה ולכן יש בה משהו גם מסייע לחברה וגם לעצמך. מחייב.
- 0
- שתפו
דווחובקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". www.profleiba.com
- 0
- שתפו
דווחו