Cut it out

אם חלום חוזר על עצמו – האם זו משאלה שרוצים שתתגשם? האם זו הדרך של התת מודע לשדר לנו שזה בסדר?
האם לחלום חלום שבסופו מגיעים למצב של כריתת רגל, זה בסדר?
האם השלווה שבאה אחרי הכריתה אומרת משהו?
האם העצב כשמתעוררים מהחלום יעבור?

יותר ויותר אני מוצאת את עצמי אומרת ״די! את יודעת שכריתה לא תעזור, אין פה תרופת פלא״.
זה קשה מיום ליום, מדקה לדקה, קשה לי לחייך לאנשים.
אלה שעוד אכפת להם ושואלים מה איתי, אני עונה בשקט ״בלי שאלות קשות״ ומחייכת.
ההתמודדות הזו עם כאב בלתי מסובר, ההרגשה היחידה היא – אני משוגעת.
אבל איך אפשר לדמיין כאב? איך אפשר להרגיש שהרגל נשרפת וכשני מסתכלת היא פשוט שם, קצת צבע שונה, רזה יותר, אבל לא נראית כאילו היא עולה באש.
נמאס לי.
אני רוצה יום אחד לקום ולא להרגיש כלום.
גם בחלומות שלי הרגל נוכחת אמנם לא להרבה זמן אבל היא שם.
לא משנה מה החלום, הוא נגמר בכך שכורתים את הרגל ואז הכל טוב.
אולי זה יהיה ככה גם במציאות? אולי יהיו ימים של טוב? של רוגע?
אבל כמו כל חלום גם זה חולף..
הכאב נשאר ומתגבר
אני מוותרת
הוא ניצח