7 שנים לניתוח מעקף קיבה

היום, אני מציין 7 שנים לניתוח מעקף הקיבה שעברתי

תקופה לא קצרה שכאשר, אני מסתכל אחורה, אני נזכר בהתחלה הלא פשוטה בלשון המעטה,
המהמורות אבל בד בבד, ההצלחות הקטנות, הלמידה היום יומית והצמיחה מהתגרים שעברתי ועובר בממסעי האישי.
אין שום ספק, שהצעד הזה, הוא צעד שהיה בלתי נמנע עבורי לאחר, אין ספור נסיונות שונים ומשונים לעיתים.. להורדת משקל וחזרה לשפיות ושליטה. 
בלי הצעד הזה, לא בטוח שהייתי כותב מילים אלו היום.
יש אנשים שמתפלאים לפעמים, איך אני מצליח להתגבר על כל המהמורות. אני מתייחס אל זה כאתגר. כי מאתגר, ניתן ללמוד, להסיק מסקנות ולהמשיך הלאה. באתגר, בין אם הוא קל או קשה, יש לי אפשרות לדעת מה עשיתי טוב או לא טוב, מה צריך לשפר כי אין אדם מושלם ואין תהליך שהוא במאת האחוזים. 
זכיתי, להכיר להיתמך בתחילת דרכי ולתמוך במרוצת הזמן עד היום באנשים מדהימים. כל אדם שזכיתי להכיר הוא עולם שממנו, לקחתי טיפ קטן גם לדרך שלי. אין זה מובן מאליו, שאנשים מתקשרים ושואלים לדעתך וגם בימים קשים שלי, זה גם מה שמאיר את דרכי שלי כי בסופו של יום, כולנו בני אדם ולכולם, יש ימים טובים יותר ופחות אך שיש מטרה בסוף הדרך ואנו יודעים, מה הדרך על מנת, להשיג את אותו "בשביל מה" שעבורו בחרנו ובחרתי בניתוח, זה מדרבן להמשך הדרך.
אני זוכר את הלילות הארוכים בבית החולים, את הבדיקות וכו', את התקופה שלאחר מכן ועד היום, אם זה בקבוצת התמיכה או כאן ב"כמוני" ויודע שהדרך שבחרתי, זו הדרך הנכונה עבורי. 
אני שמח וגאה להיות כאן ביניכם וחלק מהמשפחה הזו שאנו עוברים יחד כל אחד ואחת בדרך שלו פשוט כמשפחה.

שנדע תמיד להיות יחד בשמחה ולהיעזר גם באתגרים כי בשביל כל המכלול, אנו כאן ולא רק לטוב או רק לרע.

תודה על ההקשבה
רז