לא שם , לא כאן
אני כמו צללית דוממת אני חולפת על פניהם על פני אלה שהכרתי על פני אלה שאני מכירה.
בבוקר כשאני קמה השמש כאילו עושה איתי טובה ומאירה אותי לעיני כולם. כשהשמש נעלמת אני נעלמת איתה..
אני 'נעלמת' לתוך עצמי , לתוך החדר לתוך אותם 4 קירות. אני ''נעלמת' לתוך הראש שלא מרפה מהעבר , שלא מרפה משום דבר…וזה הורג
אין לי עם מי לדבר.. ניסיתי.. אלה שהיו איתי עזבו מזמן ואלה שגילו שאני שונה משהו בי, משהו בי לא בשבילם…
הייתי רוצה שמישהו ירגיש ויחפש כמו שאני עשיתי אז.. הייתי רוצה להרגיש שאני כן משנה שאני חשובה.. הייתי רוצה שידעו מי אני מעבר להפרעה להיות מעבר לתיוג מעבר לשמועות
-
4 תגובות
